ציתות לציטוט - מבחר אמרות חכמה, אמרי שפר וניסוחי לשון מיוחדים לעולם המשפט
הפרקים שבספר:
- מבוא
- אמרות יסוד על צדק, אמת, חוק ומשפט ופרשנות
- אחריות המדינה
- אתיקה של עורכי-דין
- בוררות
- בזיון בית-המשפט
- ביקורת
- בנקאות
- גילוי מסמכים
- הארכת מועד
- הבטחה שלטונית
- הוצאה לפועל
- הטעיה
- הפטר בפשיטת רגל
- השתק שיפוטי
- התיישנות
- זכות הגילוי
- זכות הגישה לערכאות
- זכות הטיעון
- זכות העמידה
- זכות לפרטיות
- חברות
- חובת ההנמקה
- חוזים
- חופש הביטוי
- חופש המידע
- חופש העיסוק
- חופש התנועה
- חסיון
- חקירה נגדית
- טענת קיזוז
- (ה)יועץ (ה)משפטי לממשלה
- כינוס נכסים
- כשרות משפטית
- מומחים
- מכרזים
- משפחה
- משפט עברי
- משפט קונסטיטוציוני
- מקרקעי ציבור
- מקרקעין
- ניגוד עניינים
- נזיקין
- נישואין אזרחיים
- סופיות הדיון
- סילוק יד
- סעדים זמניים
- עבודה
- עונשין והמשפט הפלילי
- עיקולים
- ערבון
- ערכאת הערעור
- עשיית עושר ולא במשפט
- פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
- פסלות שופט
- פרוצידורה
- פשיטת רגל
- פשרה
- קבלן ורוכש דירה
- ראיות
- שטרות
- שיהוי
- שליחות
- תום-לב
- תעבורה
- תקנת הציבור
- צרור משפטים וביטויים השזורים בפסקי-דין
מכרזים
1. יסודות רעיון המכרזכב' השופט מ' שמגר:
"שניים הרעיונות העיקריים המונחים ביסודו של המכרז:
(א) האינטרס הציבורי - היינו הבטחת ממשל תקין על-ידי ניהול ענייניה של הרשות בדרך שיש בה משום מתן סיכוי שווה ויחס זהה והוגן לכל איש מתוך הציבור. בשל אינטרס זה על הרשות לכלכל מעשיה באופן כזה שלא תעניק זכויות במתן אספקה או שירותים, אלא על-פי כללים, שנועדו להבטיח שוויון והיעדר משוא-פנים וליצור אמון בשיקוליהם והוראותיהם של המופקדים על המינהל הציבורי.
למותר להוסיף, כי האינטרס האמור של הציבור בכללותו משתלב גם באינטרס של הקבלן או הספק, המבקש ליטול חלק בתחרות, כי המכרז פותח בפניו "אפשרות לזכות בעבודה המוצעת על יסוד תחרות הוגנת בתנאים של שוויון"...
(ב) האינטרס העסקי - משמע, המטרה להשיג מן הקבלן או הספק, המציע שירותים או אספקה, את האיכות המעולה ביותר האפשרית, של השירות או המוצר, תמורת מחיר נמוך ככל האפשר ותוך המועד התואם דרישותיה של הרשות. הווה אומר, עניינה של הרשות הציבורית כעניינו של כל בעל עסקים הוא לנהל משק יעיל, דבר המתבטא בין היתר בשימוש מושכל בכספי הציבור כדי שתצמח לציבור מירב התועלת תמורת מחיר זול ככל האפשר.
שני יסודות אלה אינם מנותקים האחד מרעהו, אלא יש להם השלכה והשפעה זה על זה. מחד גיסא, לא כל האמצעים כשרים לשם השגת מירב התועלת הכלכלית, כמתואר, כפי שגם אין לומר כי שיקולי תמחיר ועלות פוסקים להיות רלבנטיים וישימים כאשר שולט בכיפה השיקול הציבורי. שיטת המכרז נוצרה כדי ליצור שילוב נאות בין שני האינטרסים האמורים ולקבוע עקרונות פעולה, אשר על-פיהם תנסה הרשות הציבורית להפיק תועלת כלכלית, תוך שמירה על כללי אתיקה ומינהל תקין היונקים מן היסוד הציבורי ומשקפים אותו."
{בג"צ 368/76 אליהו גוזלן נ' המועצה המקומית בית-שמש, פ"ד לא(1), 505, 512-511 (1976)}
2. מטרת המכרז
כב' השופט צ' ברנזון:
"לכל מכרז למסירת עבודה מטרה כפולה משני אספקטים שונים: מבחינת בעל המכרז, הרי שלנגד עיניו עומדת המטרה להשיג הצעות מתאימות רבות ככל האפשר, שמהן יוכל לבחור את ההצעה הטובה והנוחה לו ביותר; ואילו מבחינת קהל הקבלנים הבאים בחשבון כמציעים, הרי שהמכרז פותח בפניהם האפשרות לזכות בעבודה המוצעת על יסוד של התחרות הוגנת בתנאים של שוויון. פתח הנסיגה שכרגיל בעלי מכרזים משאירים לעצמם בהודיעם מראש שאינם מתחייבים לקבל את ההצעה הזולה ביותר או הצעה כלשהי, אינו גורע מאומה מנכונותם של עקרונות היסוד הנ"ל החלים על כל מכרז וביתר תוקף ושאת על כל מכרז המתפרסם על-ידי רשות ציבורית."
{בג"צ 292/61 בית אריזה רחובות בע"מ נ' שר החקלאות, פ"ד ט"ז (1)(2), 20, 27 (1971)}
3. שתיקה בזמן ההצעה למכרז
כב' השופט ש' שינבויים:
"כלל הוא, שאין אדם יכול מצד אחד להשתתף במכרז ומצד שני להעלות טענות נגדו, משנתברר שלא זכה בו... הנימוק להלכה זו הוא, כי אדם, אשר שתק בזמן שהגיש הצעתו למכרז, מוותר על האפשרות להטיל דופי לאחר מעשה במכרז ובתנאיו. מפרסם המכרז והמשתתפים בו זכאים לבטוח, שכל אחד מהמשתתפים קיבל על עצמו את תנאיו, ושבהליכים תקינים ומקובלים יוכל המזמין לקבל את ההצעה הטובה והנוחה לו ביותר, וכן כי מציע הצעה זאת הוא שיזכה במכרז... כל הגשת הצעה על הכרוך בה דורשת מאמץ והשקעה ניכרים. על-כן לא יהא זה הוגן, אם משתתף במכרז, הרואה בו פגם מתחילתו, ישתוק, אך יתריע על-כך, לאחר שהתברר לו שלא זכה. יש בכך חוסר הגינות הן כלפי המזמין והן כלפי המשתתפים האחרים.
יתר-על-כן, אם המכרז יבוטל כתוצאה מגילוי פגם כזה, ויוצא מכרז חדש, יפגע הליך כזה באחד היסודות החשובים ביותר של דיני המכרזים, והוא יסוד סודיות ההצעות. המכרז השני מטבע ברייתו אינו יכול להתנהל בסודיות הרצויה, שכן גלויות וידועות לכל מציע ההצעות הקודמות של המשתתפים במכרז הראשון. קיימת איפוא סכנה. שמשתתפים, הרואים פגם במכרז, לא יגלו את התנגדותם לו מלכתחילה, בכוונה תחילה שהצעותיהם של המשתתפים האחרים יתגלו. וכך, אם הם יזכו - ימשיכו להחריש, אך אם לא יזכו - יעלו את טענת הפגם במכרז, כדי שבכך יוכלו להביא לפסילת המכרז ואז יוכלו להשתתף במכרז השני, כאשר הצעות מתחריהם גלויות לפניהם... הילכך, גם לשם שמירת טוהר המכרז אין לשעות לטענת משתתף במכרז, אשר כבש את טענותיו, עד לאחר שנודע לו, כי הוא לא זכה בו."
{בג"צ 126/82 "טיולי הגליל" בע"מ נ' ממשלת ישראל - משרד התחבורה, פ"ד ל(4), 44, 48-47 (1982)}
4. ביטול מכרז
כב' השופט א' ויתקון:
"ביטול מכרז אינו עניין של מה-בכך, ולא רק בשל השינוי הנגרם בעטיו בהקמת מפעל חיוני, אלא, בעיקר, בשל כך שכל מכרז חדש, שיערך במקום זה שבוטל, שוב לא תהיה בו מידת הסודיות וההתחרות ההוגנת שהיא כידוע מעיקרי שיטת המכרזים (מודגש כי כאן נפתחו כל ההצעות והמשתתפים ידעו כל אחד מה באמתחת יריבו). שאם לא נחמיר בשמירה על החוק, נעודד את יחס הזלזול שהרבה רשויות ואנשי ציבור נוהגים כלפי החוק.
מאידך גיסא, יש מקרים שבהם נטה בית-המשפט לקיים מכרז על-אף הפגמים שנתגלו בדרך ניהולו, כאשר השתכנע בכך שלא היה בפגמים אלה כדי לגרום לעיוות-דין ולפגיעה בעקרונות ההתחרות ההוגנת והשוויון בין המתחרים."
{בג"צ 273/71 "משהב" חברה לשיכון בניין ופיתוח בע"מ נ' עיריית קריית אתא ואח', פ"ד כה(2), 379 (1971)}
5. סופיות הליכי המכרז
כב' המשנה לנשיא מ' בן פורת:
"עיקרון סופיותם של הליכי מכרז, שהתנהלו כשורה וכדין, הוא בר-חשיבות ציבורית כבדת משקל. לפיכך, דרושים טעמים רציניים ביותר כדי לסטות מעיקרון זה."
{ר"ע 338/83 חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ נ' ישראל גפני, עו"ד ואח', פ"ד מא(3), 449, 459-458 (1984)}