ציתות לציטוט - מבחר אמרות חכמה, אמרי שפר וניסוחי לשון מיוחדים לעולם המשפט
הפרקים שבספר:
- מבוא
- אמרות יסוד על צדק, אמת, חוק ומשפט ופרשנות
- אחריות המדינה
- אתיקה של עורכי-דין
- בוררות
- בזיון בית-המשפט
- ביקורת
- בנקאות
- גילוי מסמכים
- הארכת מועד
- הבטחה שלטונית
- הוצאה לפועל
- הטעיה
- הפטר בפשיטת רגל
- השתק שיפוטי
- התיישנות
- זכות הגילוי
- זכות הגישה לערכאות
- זכות הטיעון
- זכות העמידה
- זכות לפרטיות
- חברות
- חובת ההנמקה
- חוזים
- חופש הביטוי
- חופש המידע
- חופש העיסוק
- חופש התנועה
- חסיון
- חקירה נגדית
- טענת קיזוז
- (ה)יועץ (ה)משפטי לממשלה
- כינוס נכסים
- כשרות משפטית
- מומחים
- מכרזים
- משפחה
- משפט עברי
- משפט קונסטיטוציוני
- מקרקעי ציבור
- מקרקעין
- ניגוד עניינים
- נזיקין
- נישואין אזרחיים
- סופיות הדיון
- סילוק יד
- סעדים זמניים
- עבודה
- עונשין והמשפט הפלילי
- עיקולים
- ערבון
- ערכאת הערעור
- עשיית עושר ולא במשפט
- פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
- פסלות שופט
- פרוצידורה
- פשיטת רגל
- פשרה
- קבלן ורוכש דירה
- ראיות
- שטרות
- שיהוי
- שליחות
- תום-לב
- תעבורה
- תקנת הציבור
- צרור משפטים וביטויים השזורים בפסקי-דין
תקנת הציבור
כב' השופט א' ברק:"שמו של אדם הוא חלק מאישיותו. הוא האני החברתי שלו. הוא המפתח באמצעותו הוא צועד בשבילי החברה. אין הוא קוד זיהוי בלבד. הוא ביטוי לאישיות, לרגש, לחובה, למסורת ולייעוד. בתקופות היסטוריות שונות אומצו שמות שונים, ותהפוכות הגורל הביאו רבים לשנות את שמם ... חברה דמוקרטית, האמונה על פלורליזם, מכבדת את חירותו זו של הפרט. היא מכירה ומוקירה את חירותו להיקרא בשם כרצונו, ואת החופש שלו לשנות את שמו, אם הוא סבור כי שם אחר מתאים לו יותר."
{בג"צ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין, פ"ד מז(1), 749, 770-769 (1993)}
* * *
כב' השופט א' ברק:
"זכות אדם של פרט אחד היא לעיתים חובתו של פרט אחר."
{בג"צ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין, פ"ד מז(1), 749, 770-769 (1993)}
* * *
כב' השופט א' ברק:
"על "אושיות" היסוד של הסדר החברתי המהווים את "תקנת הציבור" לומד השופט ממקורות שונים. הוא מסיק אותם ממסמכי היסוד של השיטה (כגון חוקי יסוד, הכרזת העצמאות), ממערך החקיקה ומעקרונות היסוד ההלכתיים. השופט מגבש עמדה בדבר עיקרי הסדר החברתי, מתוך 'מקורות התודעה החברתית של העם שבתוכו יושבים השופטים'...עליו לתת ביטוי 'רעיונות היסוד עליהם מושתת המשפט החוקתי שלנו'. על השופט לאתר, לגבש ולהפעיל, את האני מאמין הלאומי והבסיסי של החברה והשיטה, שהרי 'זו אכסיומה ידועה, שאת המשפט של עם יש ללמוד באספקלריה של מערכת החיים הלאומיים שלו'... הקו המנחה, אשר צריך לכוון את השופט בקביעתה של תקנת הציבור, נקבע על-ידי כב' השופט מ' לנדוי, בדבריו הבאים: 'עליו להיות פרשן נאמן להשקפות המקובלות על הציבור הנאור, שבתוכו הוא יושב'..."
{בג"צ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין, פ"ד מז(1), 749, 779-778 (1993)}
* * *
כב' השופט א' ברק:
"בקביעתה של "תקנת הציבור" יש להשקיף על שיטת המשפט כעל מכלול. "תקנת הציבור" הינה תקנתו של כלל הציבור - על גווניו, דעותיו, אמונותיו, עדותיו ודתותיו - כפי שהיא נראית מזווית הראיה של הציבור הנאור. אכן, תקנת הציבור מוסקת לאחר בחינת מלוא היקפם של הערכים והעקרונות של שיטת המשפט. אמת, בתחומים ספציפיים אלה או אחרים, עשויה להתקיים מדיניות משפטית המאפיינת תחומים אלה. בקביעת "תקנת הציבור" יש להתחשב במדיניות משפטית זו, אך אין לזהות את תקנת הציבור עמה. תקנת הציבור היא ההפשטה הכוללת, המתחשבת במכלול קווי המדיניות המשפטית המפוזרים בשיטת המשפט. אכן, תקנת הציבור היא ההפשטה הרעיונית של המוסדות וההסדרים של מכלול השיטה. מכאן, שאין לזהות את תקנת הציבור בישראל עם המדיניות המשפטית המונחת ביסוד הדין הדתי."
{בג"צ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין, פ"ד מז(1), 749, 780-779 (1993)}
* * *
כב' השופט א' ברק:
"אכן, המושג "תקנת הציבור" הוא מושג-גג, המשקף את מלוא המדיניות המשפטית של שיטת המשפט כפי שהיא באה לידי ביטוי בחקיקה ובפסיקה גם יחד. בין אלה קיימים "כלים שלובים" המתגבשים בתודעתו של הציבור הנאור. אך טבעי הוא, שקו חקיקתי עקבי משקף תקנת ציבור אשר לה השפעה - גם אם לא הכרעה - על הגיבוש הסופי של תקנת הציבור הישראלית."
{בג"צ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין, פ"ד מז(1), 749, 785-784 (1993)}