הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי בישראל
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הרשות המקומית והאזרח - מהות ותוכן
- נורמות ההתנהגות הנדרשות מן הרשות המקומית
- ההבטחה השלטונית-מינהלית
- פרשנות צו ארנונה
- ארנונה - נישום - נכסים וסיווג - מבוא
- החייב בתשלום ארנונה - "בעל" ו/ או "מחזיק"
- הנכס - סיווגו לצורכי תשלום הארנונה
- "נכסים" הגדרה וסיווג
- פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין), 1938
- ארנונה - פטורים והנחות - כללי
- ממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע מטעם הממשלה יהיו פטורים ממס - סעיף 3 לפקודה
- מוסד חינוך (סעיף 4(א)(2)(ד) ו- 5(ג)(ה)(3) לפקודת הפטורים)
- מוסד מתנדב (סעיף 5י לפקודת הפטור)
- פטור מתשלום ארנונה עבור שטח "מעון היום" לקשישים - סעיף 5ג4 לפקודת הפטורים
- יישוב שיתופי - סעיף 5(ח) לפקודה
- גני ילדים - סעיף 5(ה)(3)
- מוסדות דת - בתי תפילה, ישיבה (סעיף 5גה לפקודת הפטור)
- בית אבות
- דוגמאות ותקדימים
- סעיף 330 לפקודת העיריות - נכסים ניזוקים
- הנחות ומחיקת חוב
- פטורים והנחות מכוח חקיקה מיוחדת - תאגידים סטטוטוריים
- הטלת ארנונה
- הודעת השומה
- חישוב הארנונה
- חיוב בעלי שליטה
- אגרות היטלים ותשתיות
- הדין
- הסמכה לגביית היטלים
- מימון התשתיות - השיטות השונות
- פינוי אשפה ופסולת - סמכות העיריה לחייב בעלי עסקים בפינוי עצמי
- חוק תאגידי ביוב ומים, התשס"א-2001
- היטלים מכוח חוקי העזר
- היטלים מכוח חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
- היטל השבחה
- גביית הארנונה והיטלים -הליכים - מבוא
- דרכי התקיפה של החלטות מינהליות -"תקיפה ישירה" ו-"תקיפה עקיפה"
- איזון בין הסמכויות השונות
- סמכויות הגביה - הדין - סעיף 304 לפקודת העיריות (נוסח חדש)
- דרכי הגביה
- הליך הגביה המינהלי והשפעתו על הליך הגביה המשפטי
- פקודת המיסים (גביה) והאכרזות
- תביעה אזרחית - שיפוטית
- תביעת הרשות המקומית - "תביעה ממוכנת" ו- "תובענה אלקטרונית"
- תביעת הרשות המקומית בסדר דין מהיר
- תביעת הרשות המקומית בהליך ישיר באמצעות ההוצאה לפועל
- בתי-המשפט לעניינים מקומיים
- השגה, ערעור על חיוב בתשלום הארנונה - מבוא
- הדין - חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 והתקנות
- ערר על החלטת הרשות - הליך ייחודי - נושאים ספציפיים כמיצוות החוק ותקנות הערר
- השגה על קביעת ארנונה כללית - שני מסלולים
- סמכויות ועדת ערר מול סמכויות בתי-המשפט לערכותיהם
- סמכות והתנהלות ועדת הערר
- ביקור במקום של ועדת ערר
- החלטת ועדת הערר שניתנה בטרם הושלם הדיון בפני הוועדה המקומית - העתירה התקבלה
- תגובת מנהל הארנונה להשגות - נטל ההוכחה של מסירת השגה למנהל מוטלת על המשיג על חיובי הארנונה
- הגשת ערר בחלוף למעלה משנתיים מאז פנייתו הראשונה לעיריה - הבקשה נדחתה
- האם נציגות בית המשותף רשאית לייצג את מחזיקי השטחים בבניין בכל הנוגע לחיובם בארנונה?
- תוקף מינוייהם של חברי ועדת הערר - סמכות ועדת הערר לדון בטענה לפגיעה בהנאה מהדירות עקב בניית בית-אבות בסמוך אליהן - בקשת רשות הערעור נדחתה
- השגות לוועדת הערר בשפה הערבית - הבקשה נדחתה
- פגיעה בזכויות דיוניות
- מכתבים לרשות כהשגה
- אי-מיצוי הליכי הערר הקבועים בחוק
- בחלוף המועד להגשת השגה, הפך חיוב הארנונה לחוב שאינו במחלוקת - הערעור נדחה
- אמות-המידה למתן רשות ערעור
- קיפוח הזכות לטעון
- טענות נגד עצם חוקיות צו הארנונה יידונו בפני בית-המשפט המחוזי
- החלטת ועדת ערר שניתנה בשיהוי ניכר
- הליכי גביה מינהליים ביחס לחובות ארנונה ומים שלא שולמו במשך שנים - המשיבים נכנסו בנעלי המורישות - הערעור התקבל
- פקיעת תוקף המינוי של חברי הוועדה
- הליכי השגה, ערר וסילוק על-הסף
- משעותרת בחרה לברר את השגותיה בדרך של עתירה מינהלית ולא בדרך של השגה, או ערר, ולכן עתירתה נדחתה
- המקרים בהם תינתן רשות לערער על החלטת ביניים, אם בכלל, הם מקרים חריגים - הערעור נמחק
- טענת "איני מחזיק" - בערר מינהלי
- חיוב בארנונה בגין חניות של נכס עסקי
- בעוד למערער יש שליטה, גישה נוחה ושימוש במרפסת, לדיירים האחרים אין גישה נוחה למרפסת, וממילא הם אינם משתמשים במרפסת - הערעור נדחה
- חוות החיות שהוקמה במשק החקלאי, נוהלה תחת שם עסקו של המערער כדי להימנע מתשלום דמי ארנונה - בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס - הערעור נדחה
- השגות למנהל הארנונה על חיובי הארנונה - הבקשה נדחתה
- העיריה הטילה על המשיבה חוב ארנונה, למרות שידעה, כי היא אינה המחזיקה בנכס - הבקשה נדחתה
- לא נמצאו טעמים חריגים שיצדיקו את סתירת החזקה השוללת תחולה למפרע של חיובי הארנונה - הערעור התקבל
- חיוב שטח שבמחלוקת כ"מרפסת" ולא כ"גג" - אופי השימוש בשטח לצורך סיווגו - הערעור נדחה
- סיווגו של נכס {מרתף המשמש כמחסן} שלא פורט ולא סווג בצו הארנונה - הערעור התקבל
- טענות עובדתיות המצויות בסמכות ועדת הערר - העתירה נדחתה
- סיווגו של נכס ריק לצרכי ארנונה - מבחן "השימוש האפשרי החוקי" - האם הייעוד התכנוני לצרכי סיווג נכס ריק לארנונה הינו על-פי ההיתר או על-פי התב"ע - הערעור התקבל בחלקו
- "מבחן אובייקטיבי" אל מול "מבחן כלכלי" בבחינה האם הנכס הרוס או ראוי למגורים - הערעור התקבל
- אמת-המידה לחיוב נכס ריק בארנונה היא השימוש החוקי המותר באותו נכס - הערעור התקבל
- הערר לא הוגש במועד הקבוע בחוק, ולכן רשאית היתה העיריה לנקוט בהליכי גביה מינהליים - העתירה נדחתה
- ערכאת הערעור לא חלקה על ממצאיה העובדתיים של ועדת הערר - הערעור נדחה
- מועדים להגשת ההשגה
- שיהוי סובייקטיבי אינו מחייב דחיית בקשה
- חוסר מעש של המבקש להשיג
- בתי-משפט מינהליים - מבוא
- הסמכות המקומית והעניינית של בית-המשפט לעניינים מינהליים
- העברת דיון בעתירה מינהלית
- עילות, סמכויות וסעדים
- סדרי הדין בבתי-המשפט המינהליים
- הרשות המקומית והאזרח במישור העתירה המינהלית
- תביעות ייצוגיות - מבוא
- עילת התביעה של השבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין
- האם תוקפו של אישור להעלאת תעריפי הארנונה מוגבל לאותה שנת הכספים שלה הוא ניתן?
- האם חייבה המשיבה נישומים בתשלומי ארנונה בתעריף העולה על התעריף המירבי על מחזיקי "קרקע תפוסה"?
- האם יש לפסוק גמול למבקש ושכר-טרחה לבא-כוחו במסגרת תובענה ייצוגית להשבת חיובי ריבית פיגורים בתשלומי הארנונה לאחר שהמבקשת הגישה הודעת חדילה?
- האם התקיימה הצדקה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית בגין חוקיות תעריף הארנונה שגבתה המשיבה?
- האם יש לעכב ביצוע פסק-דין בגדרו התקבלו תביעות במספר תובענות ייצוגיות נגד המבקשת שעניינן נגע בחישוב ההנחה מארנונה לה היו זכאים סוגים שונים של מחזיקי דירות כאשר נקבע כי על המבקשת להשיב את הפרשי הארנונה שנגבו ביתר?
- התנאים לקיום דיון נוסף לעניין אישור התביעה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה בטענה כי המשיבה לא היתה רשאית לשנות גישתה בעניין שיעורי ההנחה בארנונה?
- האם השיטה בה קבעה העיריה את חבותם של מחזיקי נכסים עסקיים קטנים בארנונה חוקית, על-מנת לבסס אפשרות סבירה שהתובענה הייצוגית תוכרע לטובת קבוצת התובעים המיוצגת?
- התעלמות מהטבת הארנונה המגיעה למבקשים - אזרחים ותיקים?
- תשלום בפיגור והוספת הפרשי הצמדה וריבית לסכומים ששולמו
- החזרת תשלומי חובה שנגבו ביתר
- גביה שלא כדין של תשלומי פיגורים
- קבלת הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק
- חוק העזר - אבחנה בין כמויות אשפה בסיסיות אשר העיריה מחוייבת לפנות בתמורה לתשלום מיסי הארנונה ובין כמויות אשפה חריגות אשר נדרש מימון נוסף לשם פינויין
- האם ההנחה {הנחה בארנונה לאזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה} צריכה להינתן באופן אוטומטי, או שמא יש תנאים שצריך הזכאי לקיים לפני קבלת ההנחה?
- גמול ושכר-טרחה
- גביה משטחים משותפים
- סיווג מכוני קוסמטיקה, מכונים לטיפוח הציפורניים ומכוני קעקועים לצורכי ארנונה
- סיווג לא נכון של נכסים
- עיגול שטחים
- תשלום שגבתה המשיבה אשר כונה "אגרת אשפה" איננו כזה, כי אם תשלום קבוע שיש לו סממנים מובהקים של מס {או של ארנונה} ולא של אגרה
- האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, כאשר השאלה העיקרית שבמחלוקת היא האם נעשתה גביית ארנונה שלא כדין?
- גביה רטרואקטיבית
- האם יש לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, ולתת סעד של השבה כספית של סכומים ששולמו בארנונה אשר שטח נכסיהם לא הסתיים במ"ר שלם?
- עקרונות כלליים
- עקרונות יסוד לסעד הזמני לסוגיו השונים
- מקבץ דוגמאות
- עילות הגנה ותביעה - התיישנות
- השבת תשלומי ארנונה
- טענת התרשלות של הרשות המקומית
- טענת מניעות והשתק
- החזקת כספי ארנונה שיש להשיבם
- הרשות גבתה חוב ארנונה שלא כדין - התביעה התקבלה
- חיוב וגביית דמי ארנונה שלא כדין - התביעה נדחתה
- הנישום לא החזיק בנכס
- טענת הסתמכות המבוססת על אי-גביית ארנונה - הבקשה נדחתה
- הסכמה על הסיווג
- העדר אישור השר
- הגנת העיריה - "הגנת תקציב", "טענת שיהוי"
פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין), 1938
פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין), 1938 קובעת:"פקודה הקובעת הוראות בנידון פיטורין מסויימים מארנונות עיריה ומועצה מקומית
1. השם הקצר
פקודה זו תיקרא פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין), 1938.
חלק א' - פיטורין ממיסי-עיריה
2. פירוש (תיקון התשכ"ח)
בחלק זה מפקודה זו:
(א) המילים "בניין", "קרקע תפושה", "בעלים" ו- "מחזיק" יהיו להן הפירושים שניתנו להן בסעיף 101 מפקודת העיריות, 1934, וכן -
(ב) "ארנונה כללית" פירושו כאמור בסעיף 274ב לפקודת העיריות.
3. הממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע מטעם הממשלה יהיו פטורים ממס (תיקונים: התשי"ד, התשכ"ח, התשס"ד)
למרות כל דבר האמור בפקודת העיריות, 1934:
(א) (1) בשל נכסים בתחומי רשויות מקומיות, שחל עליהם סעיף 3(ב) תשולם ארנונה כללית, בכל שנת כספים, בשיעור הקבוע בפסקה (3) מהארנונה הכללית שהיתה משולמת ברשות המקומית אלמלא הוראת סעיף 3(ב) האמור, והכל בהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסי המדינה אלא-אם-כן נקבע בתקנות לפי סעיף-קטן (ג) סיווג נפרד לנכסים כאמור; באין סיווג מתאים - יחול הסיווג הדומה ביותר.
(2) בשל הנכסים האמורים בפסקה (1), לא תשולם אגרת סילוק אשפה או כל אגרה אחרת, המשולמת לרשות המקומית בידי מי שפטור מתשלום ארנונה כללית, ובלבד שסכום הארנונה הכללית בכל שנת כספים, בשל נכס מסויים מן הנכסים האמורים, לא יפחת מסכום האגרות כאמור, ששולם בפועל לרשות המקומית בשנת 1994 בשל אותו נכס, בתוספת שיעורי העדכון שנקבעו, מדי שנה, בתקנות לפי פרק ד' לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992.
(3) שיעור הארנונה הכללית בהתאם לפסקה (1) יהיה:
(א) לגבי נכסים שמחזיקים בהם משרד הביטחון או צבא הגנה לישראל או מטעמם, לרבות יחידות הסמך שלהם - 30%;
(ב) לגבי נכסים המשמשים בתי-חולים או מרפאות - 45%;
(ג) לגבי נכסים אחרים - 55%.
(ב) ארנונה כללית לא תוטל על כל בניין או קרקע תפושה שהמחזיקים בהם הם הממשלה, או כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם מטעם הממשלה, והמשמשים לצרכי הממשלה או לצרכי כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם מטעם הממשלה, ושום בניין או קרקע תפושה לא ייחשבו כאילו הם משמשים לאחד מן הצרכים האלה אם המחזיק באותו בניין או באותה קרקע תפושה הוא פקיד מטעם הממשלה המשלם שכר-דירה בעדם אם במישרין או בצורת ניכויים ממשכורתו.
(ג) שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע בתקנות סיווגים נפרדים לנכסי המדינה, שהמדינה עושה בהם שימוש שהוא שימוש ייחודי לה, וכן סכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים כאמור וכללים בדבר עדכונם; כן רשאים שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את היחס שבין הסכומים אשר יוטלו בשל כל אחד מסוגי הנכסים האמורים, בינם לבין עצמם וביחס לסוגי נכסים אחרים, ובלבד שלא תיקבע ארנונה בסכום אפס.
הוראות סעיף זה לא יחולו בתחום עיריית ירושלים ובתחום עיריה אחרת שהכריז עליה שר הפנים, לאחר התייעצות בשר האוצר, שהיא עיר עולים.
4. מדינות זרות, עדות דתיות או מוסדות דתיים, מוסדות צדקה ומוסדות חינוך יהיו פטורים ממס (תיקונים: 1940, התשכ"ח, התשנ"ז)
למרות כל האמור בפקודת העיריות, 1934:
(א) ארנונה כללית לא תוטל על כל בניין או קרקע תפושה אשר:
(I) הבעלות עליהם היא בידי כל מדינה או בידי כל אדם המחזיק בהם מטעם כל מדינה, בתנאי שאותה מדינה משתמשת באותו בניין או באותה קרקע תפושה לצורך קונסוליה בשביל הקונסול הכללי או בשביל כל פקיד קונסולרי קבוע של אותה מדינה;
(II) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל עדה דתית או מוסד דתי, בתנאי שהבניין או הקרקע התפושה משמשים לאותה עדה דתית או לאותו מוסד דתי:
(א) כמקום-תפילה, מקווה טהרה או
(ב) כמנזר, או
(ג) כבית-חולים, מרפאה או בית-הבראה, או
(ד) כגן-ילדים, בית-ספר, בית-יתומים, סמינר, או בית-ספר מקצועי, או
(ה) כבית-מחסה לעניים ולנצרכים, או
(ו) כפונדק או כבית הכנסת-אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי-רגל בחינם, או
(ז) כתקייה, זוויה או בית-תמחוי, או
(ח) כדירתו של ראש אותה עדה, או
(ט) כבית-משפט דתי.
(III) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל אגודת-צדקה, בתנאי שהבניין או הקרקע התפושה משמשים לאותה אגודת-צדקה:
(א) כבית-חולים או בית-מחסה או בית-הבראה, או
(ב) כבית-יתומים או בית-מחסה לעניים ולנצרכים, או
(ג) כפונדק או כבית הכנסת-אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי-רגל או מהגרים בחינם, או
(ד) כתקייה, זוויה או בית-תמחוי;
(IV) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מוסד-חינוך, בתנאי שהבניין או הקרקע התפושה משמשים לאותו מוסד-חינוך:
(א) כגן-ילדים, בית-ספר, סמינר או בית-ספר מקצועי, או
(ב) כבית-חינוך לעוורים, לאילמים או לחרשים, או
(ג) כספריה ציבורית;
בתנאי כי לא יפטרו ממס כל בניין או קרקע תפושה שהבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מדינה או כל אדם המחזיק מטעם כל מדינה, או כל עדה דתית או מוסד דתי, אגודת-צדקה או מוסד-חינוך, אם אותה מדינה או אותה עדה דתית או אותו מוסד דתי, או אותה אגודת-צדקה או אותו מוסד-חינוך משתמשים בבניין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריווח כספי.
(ב) ארנונה כללית לא תוטל על כל בניין או קרקע תפושה שהבעלות עליה היא בידי כל מדינה או עדה דתית או מוסד דתי או אגודת-צדקה או מוסד חינוך, אם אותה מדינה או אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודה או אותו מוסד חינוך משתמשים בהם לאחד מן הצרכים המפורטים בפסקה (א)(I), (II), ו- (IV) מסעיף זה:
בתנאי שלא יפטרו מארנונות אלה כל בניין או קרקע תפושה שהבעלות עליהם הן בידי כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת-צדקה או מוסד חינוך אם אותה מדינה או אותה עדה או אותה אגודה או אותו מוסד משתמשים בבניין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריווח כספי.
5. פיטורים שונים (תיקונים: 1940, התשכ"ח, התש"ן, התשנ"ב, התשס"ה, התשע"א)
הנכסים דלקמן יהיו פטורים מהארנונה הכללית, דהיינו:
(א) כל מקום שהוא מצבה היסטורית או מקום היסטורי על-פי פקודת העתיקות ואשר, לדעת הממונה על המחוז 2, חלות עליו ההגבלות המוטלות על-פי אותה פקודה על השימוש בו למטרות ריווח;
(ב) כל בניין, קרקע פנויה או קרקע תפושה של הקדש לצרכי צדקה שנוסד בתור כזה בפני בית-דין דתי או על-פי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה ושאין מנהלים אותו למטרות רווח, או של הקדש לצרכי חינוך שפירותיו משמשים אך ורק להחזקת בתי-ספר;
(ג) כל בית-קברות או חלק מבית-קברות שאינו משמש למטרות רווח;
(ד) כל מגרש ציבורי, מקום פתוח, מגרש-משחקים או קרקע שאסור להקים עליהן בניין ואשר, באישורו של שר האוצר, יעדום לשימוש הציבור;
(ה) כל בית המשמש לבעליו אך ורק כבית-חיילים או כבית-מלחים;
(ו) כל רכוש השייך לחברת צער בעלי חיים ומשמש אך ורק למטרותיה, או השייך למרפאה העממית לריפוי בעלי-חיים חולים של אנשים עניים בארץ (Peoples Dispensary for the Sick Animals of the Poor in Palestine) והמשמש למטרותיה;
(ז) כל רכוש השייך לאגודה או למוסד שיתופי שמטרתם העיקרית לספק שלא על-מנת לקבל פרס, עזרה רפואית ולהחזיק בתי-חולים, בתי-הבראה, מרפאות או קליניקות, בתנאי שרכוש זה משמש אך ורק לאחת מאותן המטרות או ליותר מאחת, ובתנאי שאותה אגודה או אותו מוסד שיתופי אושרו מטעם שר הפנים3 לצרכי פיטורים על-פי סעיף זה;
(ח) כל קרקע או בניין המשמשים אך ורק לצרכי ספורט או תרבות הגוף שלא למטרות ריווח;
(ט) כל רכוש המשמש לבעליו אך ורק כבית-נכאת ציבורי;
(י) כל רכוש לרבות רכוש המדינה שמוסד-מתנדב לשירות הציבור משתמש בו אך ורק לשירות הציבור, בתנאי שאותו מוסד יתאשר על-ידי שר הפנים לצורך פיטורין על-פי סעיף זה.
(יא) נכס המשמש כאכסניית נוער ששר החינוך התרבות והספורט ושר הפנים אישרו כי הנכס האמור מוחזק על-ידי עמותה הפועלת שלא למטרות רוח וחברה בפדרציה הבין-לאומית של אכסניות הנוער (I.Y.H.F) או שאישרו כי הוא נכס המשמש כבית ספר שדה המוחזק בידי עמותה הפועלת שלא למטרות רווח, שבהחזקתה לפחות שבעה בתי ספר שדה שמספר המיטות בהם הוא לפחות 1,800 ומחציתם לפחות בנגב או בגליל, ומתקיימת בהם פעילות חינוכית והדרכה לקטינים, ובלבד שבשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה יינתן הפטור מהארנונה הכללית כאמור בסעיף זה, שיעור המתאכסנים תמורת תשלום באותה אכסניה או באותו בית ספר שדה שגילם אינו עולה על 21 שנים, עלה על 60% מבין המתאכסנים.
5א.
למרות כל האמור בפקודת המועצות המקומיות או בכל צו שניתן על-פי סעיף 2 הימנה, הרי כל רכוש אשר, אילו היה מצוי בתחומי אזור עיריה היה פטור, על-פי חלק זה של הפקודה מתשלום ארנונה כללית לעיריה, יהא פטור מכל ארנונה כללית שהוטלה על-ידי מועצה מקומית, אם מצוי הוא בתוך תחומי אזור השיפוט של אותה מועצה מקומית;
אולם על-אף האמור בסעיף 3 לא יהיה אוצר המדינה פטור מתשלום ארנונה כללית כאמור, למועצה מקומית שעל תחומה הכריז שר הפנים, לאחר התייעצות בשר האוצר, שהוא ישוב-עולים.
5ב. הסוכנות היהודית ומוסדותיה (תיקונים: התשי"ד, התשכ"ח)
כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד בע"מ, אינם פטורים מתשלום ארנונה כללית, אלא במידה שפטור כאמור ניתן להם על-פי הוראות חלק זה.
5ג. הטלת ארנונה על נכסים לפי סעיפים 4 ו- 5 (תיקונים: התשס"ג, התשס"ה, התשס"ו, התשס"ז, התש"ע, התש"ע (מס' 2), (מס' 3), התשע"ב, התשע"ב (מס' 2), (מס' 3), (מס' 4), התשע"ה, התשע"ו (מס' 5))
(א) על-אף הוראות סעיפים 4 ו- 5, והאמור בכל דין, תוטל ארנונה כללית על הנכסים המפורטים בסעיפים 4 ו- 5, בשיעורים שלהלן, שיחושבו מסכום הארנונה הכללית שהיתה משולמת לרשות המקומית אלמלא הוראות סעיפים 4 ו- 5, ובהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסים האמורים; באין סיווג מתאים - יחול הסיווג הדומה ביותר (להלן: "נכסים פטורים חלקית"):
בשנת 2003 - 6%;
בשנת 2004 - 15%;
בשנת 2005 - 24%;
בשנת 2006 ואילך - 33%.
(ב) לא קיים ברשות המקומית סיווג מתאים או סיווג דומה כאמור בסעיף-קטן
(א) - תוטל ארנונה כללית על הנכסים האמורים, בשיעורים המפורטים להלן, שיחושבו מתעריף הארנונה הנמוך ביותר ברשות המקומית בשל בניין או קרקע, לפי העניין:
בשנת 2003 - 12%;
בשנת 2004 - 30%;
בשנת 2005 - 48%;
בשנת 2006 - 66%.
(ג) בשנים 2003 עד 2005 לא תשולם בשל נכסים פטורים חלקית, אגרת סילוק אשפה או כל אגרה או תשלום אחר, המשולמים בזיקה לפטור מהארנונה הכללית (בסעיף זה: "אגרה"), ובלבד שסכום הארנונה הכללית אשר תשולם בכל אחת מהשנים האלה, למרות האמור בסעיפים-קטנים (א) ו- (ב), לא יפחת מסכום האגרה ששולמה בפועל לרשות המקומית בשל אותו נכס באחת משלוש השנים שקדמו לתשלום, לפי הגבוה, בתוספת שיעורי העדכון כפי שנקבעו מדי שנה בתקנות לפי פרק ב' לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992.
(ד) החל בשנת 2006 לא תשולם אגרה בשל נכסים פטורים חלקית.
(ה) על-אף הוראות סעיפים-קטנים (א) עד (ד), לא תוטל ארנונה כללית או אגרה על שטח נכס המשמש לאחד מאלה:
(1) כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, אם ישנם, הם ללימודי אותה דת או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימודי הדת כאמור, ושאין בו פעילות עסקית;
(1א) בית כנסת, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, ככל שישנם, הם ללימוד תורה או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימוד התורה, ושאין בו פעילות עסקית;
(2) מקווה;
(2א) כל בית קברות או חלק מבית קברות שאינו משמש למטרות רווח;
(3) מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק האמור, ובית ספר כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, שחל עליו החוק האמור, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מ- 10 תלמידים ושניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי וחינוך על יסודי לתלמידים עד גיל 18 שנים, וכן בית ספר מקצועי, כהגדרתו בחוק החניכות, התשי"ג-1953 והכל אם אינו למטרות רווח ולגבי השטח המשמש לחינוך או ללימוד כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית;
(4) מעון יום כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965;
(5) מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954;
(6) מעון כמשמעותו בתע"ס המספק הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה; לעניין זה, "תע"ס" - הנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה (תקנון לעבודה סוציאלית - תע"ס), כתוקפן מזמן לזמן, המצויות לעיון הציבור בלשכות הסעד ובלשכות המחוזיות של המשרד האמור;
(7) מבנה המוחזק בידי תנועת נוער ששר התרבות החינוך והספורט אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה, קיבלה תנועת הנוער בשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה לא מוטלת ארנונה כללית לפי הוראות סעיף-קטן זה תמיכה, ובלבד שעיקר שימושו של המבנה הוא לקיום פעילויות לחניכי אותה תנועה כפי שמקובל לקיימן על-ידי תנועות נוער; לעניין פסקה זו, "מבחנים לצורך תמיכה" - מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך התרבות והספורט במוסדות ציבור לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לתמיכה בתנועות נוער;
(8) מדרשה תורנית ציונית ליהדות וללימודי ארץ ישראל ששר החינוך אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה, קיבלה תמיכה בשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה לא מוטלת ארנונה כללית לפי הוראות סעיף-קטן זה; לעניין פסקה זו, "מבחנים לצורך תמיכה" - מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לתמיכה במדרשות תורניות ציוניות ליהדות וללימודי ארץ ישראל.
(9) מפעל מוגן, לרבות מרכז עבודה שיקומית, המספק תעסוקה לאנשים עם מוגבלות, שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בו, ובלבד שלפחות 85 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות כאמור משתתפים בתעסוקה בו לפי הפניה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי; בסעיף-קטן זה, "אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שמלאו לו 18 שנים.
(10) מסגרת יומית שעיקר ייעודה מתן שירות שיקום בתחום התעסוקה, לנכי נפש הזכאים לו לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000; לעניין פסקה זו, "שירות שיקום בתחום התעסוקה" - שירות המנוי בפסקאות (1), (2), (3)(ג) או (4) לפרט א' בתוספת לחוק האמור.
(11) מסגרת יומית, לרבות מרכז יום, מרכז שיקום ומרכז הכשרה, שעיקר ייעודה מתן אבחון, שיקום, טיפול או הכשרה, מקצועיים-תעסוקתיים, לאנשים עם מוגבלות, שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בה, ובלבד שלפחות 85 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות שוהים בה לפי הפניה של המשרד האמור או המוסד לביטוח לאומי.
(12) אתר הנצחה ממלכתי או אתר הנצחה חילי שהוכרזו לפי סעיף 45 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, שהם פתוחים לציבור, והכול אם אינם למטרות רווח ולגבי השטח המשמש אתר הנצחה כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית.
(13) עד 200 מ"ר משטח מערכת לייצור חשמל על-ידי שימוש באנרגיית השמש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית או תרמו-סולרית אשר אינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע בפסקה (2) להגדרה "מיתקן אנרגיה מתחדשת" שבסעיף 1 לכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק
שירות חיוני), התש"ס-2000, הממוקמת על גג נכס.
חלק ב' וחלק ג'
(בוטלו)
13-6.
(בוטלו).
חלק ד' - הוראות כלליות
14. סמכותו של ממונה על מחוז 4 להחליט מתי חלה הפקודה
כל שאלה באם איזו עדה, גוף או מוסד הם עדה דתית או מוסד דתי או אם איזו אגודה היא אגודת-צדקה או אם איזה מוסד הוא מוסד-חינוך, יחליט בה הממונה על המחוז שבו נמצא הנכס אשר ביחס אליו נתבעים הפיטורין על-ידי אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודת-צדקה או אותו מוסד-חינוך.
15.
(בוטל).
16. תקנות
יכול שר האוצר להתקין תקנות לביצוען של הוראות פקודה זו.
17. ביטול
(1) (ביטול הוראות פקודת מס הרכוש העירוני);
(2) (ביטול הוראות פקודת מס הרכוש החקלאי, 1935);
(3) המודעה הקובעת הוראות בנידון מחילת מס בתים וקרקע על מוסדות-חינוך רשומים, שנתפרסמה בעיתון הרשמי מיום 1 בנובמבר, 1922, מבוטלת בזה."

