הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי בישראל
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הרשות המקומית והאזרח - מהות ותוכן
- נורמות ההתנהגות הנדרשות מן הרשות המקומית
- ההבטחה השלטונית-מינהלית
- פרשנות צו ארנונה
- ארנונה - נישום - נכסים וסיווג - מבוא
- החייב בתשלום ארנונה - "בעל" ו/ או "מחזיק"
- הנכס - סיווגו לצורכי תשלום הארנונה
- "נכסים" הגדרה וסיווג
- פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין), 1938
- ארנונה - פטורים והנחות - כללי
- ממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע מטעם הממשלה יהיו פטורים ממס - סעיף 3 לפקודה
- מוסד חינוך (סעיף 4(א)(2)(ד) ו- 5(ג)(ה)(3) לפקודת הפטורים)
- מוסד מתנדב (סעיף 5י לפקודת הפטור)
- פטור מתשלום ארנונה עבור שטח "מעון היום" לקשישים - סעיף 5ג4 לפקודת הפטורים
- יישוב שיתופי - סעיף 5(ח) לפקודה
- גני ילדים - סעיף 5(ה)(3)
- מוסדות דת - בתי תפילה, ישיבה (סעיף 5גה לפקודת הפטור)
- בית אבות
- דוגמאות ותקדימים
- סעיף 330 לפקודת העיריות - נכסים ניזוקים
- הנחות ומחיקת חוב
- פטורים והנחות מכוח חקיקה מיוחדת - תאגידים סטטוטוריים
- הטלת ארנונה
- הודעת השומה
- חישוב הארנונה
- חיוב בעלי שליטה
- אגרות היטלים ותשתיות
- הדין
- הסמכה לגביית היטלים
- מימון התשתיות - השיטות השונות
- פינוי אשפה ופסולת - סמכות העיריה לחייב בעלי עסקים בפינוי עצמי
- חוק תאגידי ביוב ומים, התשס"א-2001
- היטלים מכוח חוקי העזר
- היטלים מכוח חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
- היטל השבחה
- גביית הארנונה והיטלים -הליכים - מבוא
- דרכי התקיפה של החלטות מינהליות -"תקיפה ישירה" ו-"תקיפה עקיפה"
- איזון בין הסמכויות השונות
- סמכויות הגביה - הדין - סעיף 304 לפקודת העיריות (נוסח חדש)
- דרכי הגביה
- הליך הגביה המינהלי והשפעתו על הליך הגביה המשפטי
- פקודת המיסים (גביה) והאכרזות
- תביעה אזרחית - שיפוטית
- תביעת הרשות המקומית - "תביעה ממוכנת" ו- "תובענה אלקטרונית"
- תביעת הרשות המקומית בסדר דין מהיר
- תביעת הרשות המקומית בהליך ישיר באמצעות ההוצאה לפועל
- בתי-המשפט לעניינים מקומיים
- השגה, ערעור על חיוב בתשלום הארנונה - מבוא
- הדין - חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 והתקנות
- ערר על החלטת הרשות - הליך ייחודי - נושאים ספציפיים כמיצוות החוק ותקנות הערר
- השגה על קביעת ארנונה כללית - שני מסלולים
- סמכויות ועדת ערר מול סמכויות בתי-המשפט לערכותיהם
- סמכות והתנהלות ועדת הערר
- ביקור במקום של ועדת ערר
- החלטת ועדת הערר שניתנה בטרם הושלם הדיון בפני הוועדה המקומית - העתירה התקבלה
- תגובת מנהל הארנונה להשגות - נטל ההוכחה של מסירת השגה למנהל מוטלת על המשיג על חיובי הארנונה
- הגשת ערר בחלוף למעלה משנתיים מאז פנייתו הראשונה לעיריה - הבקשה נדחתה
- האם נציגות בית המשותף רשאית לייצג את מחזיקי השטחים בבניין בכל הנוגע לחיובם בארנונה?
- תוקף מינוייהם של חברי ועדת הערר - סמכות ועדת הערר לדון בטענה לפגיעה בהנאה מהדירות עקב בניית בית-אבות בסמוך אליהן - בקשת רשות הערעור נדחתה
- השגות לוועדת הערר בשפה הערבית - הבקשה נדחתה
- פגיעה בזכויות דיוניות
- מכתבים לרשות כהשגה
- אי-מיצוי הליכי הערר הקבועים בחוק
- בחלוף המועד להגשת השגה, הפך חיוב הארנונה לחוב שאינו במחלוקת - הערעור נדחה
- אמות-המידה למתן רשות ערעור
- קיפוח הזכות לטעון
- טענות נגד עצם חוקיות צו הארנונה יידונו בפני בית-המשפט המחוזי
- החלטת ועדת ערר שניתנה בשיהוי ניכר
- הליכי גביה מינהליים ביחס לחובות ארנונה ומים שלא שולמו במשך שנים - המשיבים נכנסו בנעלי המורישות - הערעור התקבל
- פקיעת תוקף המינוי של חברי הוועדה
- הליכי השגה, ערר וסילוק על-הסף
- משעותרת בחרה לברר את השגותיה בדרך של עתירה מינהלית ולא בדרך של השגה, או ערר, ולכן עתירתה נדחתה
- המקרים בהם תינתן רשות לערער על החלטת ביניים, אם בכלל, הם מקרים חריגים - הערעור נמחק
- טענת "איני מחזיק" - בערר מינהלי
- חיוב בארנונה בגין חניות של נכס עסקי
- בעוד למערער יש שליטה, גישה נוחה ושימוש במרפסת, לדיירים האחרים אין גישה נוחה למרפסת, וממילא הם אינם משתמשים במרפסת - הערעור נדחה
- חוות החיות שהוקמה במשק החקלאי, נוהלה תחת שם עסקו של המערער כדי להימנע מתשלום דמי ארנונה - בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס - הערעור נדחה
- השגות למנהל הארנונה על חיובי הארנונה - הבקשה נדחתה
- העיריה הטילה על המשיבה חוב ארנונה, למרות שידעה, כי היא אינה המחזיקה בנכס - הבקשה נדחתה
- לא נמצאו טעמים חריגים שיצדיקו את סתירת החזקה השוללת תחולה למפרע של חיובי הארנונה - הערעור התקבל
- חיוב שטח שבמחלוקת כ"מרפסת" ולא כ"גג" - אופי השימוש בשטח לצורך סיווגו - הערעור נדחה
- סיווגו של נכס {מרתף המשמש כמחסן} שלא פורט ולא סווג בצו הארנונה - הערעור התקבל
- טענות עובדתיות המצויות בסמכות ועדת הערר - העתירה נדחתה
- סיווגו של נכס ריק לצרכי ארנונה - מבחן "השימוש האפשרי החוקי" - האם הייעוד התכנוני לצרכי סיווג נכס ריק לארנונה הינו על-פי ההיתר או על-פי התב"ע - הערעור התקבל בחלקו
- "מבחן אובייקטיבי" אל מול "מבחן כלכלי" בבחינה האם הנכס הרוס או ראוי למגורים - הערעור התקבל
- אמת-המידה לחיוב נכס ריק בארנונה היא השימוש החוקי המותר באותו נכס - הערעור התקבל
- הערר לא הוגש במועד הקבוע בחוק, ולכן רשאית היתה העיריה לנקוט בהליכי גביה מינהליים - העתירה נדחתה
- ערכאת הערעור לא חלקה על ממצאיה העובדתיים של ועדת הערר - הערעור נדחה
- מועדים להגשת ההשגה
- שיהוי סובייקטיבי אינו מחייב דחיית בקשה
- חוסר מעש של המבקש להשיג
- בתי-משפט מינהליים - מבוא
- הסמכות המקומית והעניינית של בית-המשפט לעניינים מינהליים
- העברת דיון בעתירה מינהלית
- עילות, סמכויות וסעדים
- סדרי הדין בבתי-המשפט המינהליים
- הרשות המקומית והאזרח במישור העתירה המינהלית
- תביעות ייצוגיות - מבוא
- עילת התביעה של השבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין
- האם תוקפו של אישור להעלאת תעריפי הארנונה מוגבל לאותה שנת הכספים שלה הוא ניתן?
- האם חייבה המשיבה נישומים בתשלומי ארנונה בתעריף העולה על התעריף המירבי על מחזיקי "קרקע תפוסה"?
- האם יש לפסוק גמול למבקש ושכר-טרחה לבא-כוחו במסגרת תובענה ייצוגית להשבת חיובי ריבית פיגורים בתשלומי הארנונה לאחר שהמבקשת הגישה הודעת חדילה?
- האם התקיימה הצדקה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית בגין חוקיות תעריף הארנונה שגבתה המשיבה?
- האם יש לעכב ביצוע פסק-דין בגדרו התקבלו תביעות במספר תובענות ייצוגיות נגד המבקשת שעניינן נגע בחישוב ההנחה מארנונה לה היו זכאים סוגים שונים של מחזיקי דירות כאשר נקבע כי על המבקשת להשיב את הפרשי הארנונה שנגבו ביתר?
- התנאים לקיום דיון נוסף לעניין אישור התביעה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה בטענה כי המשיבה לא היתה רשאית לשנות גישתה בעניין שיעורי ההנחה בארנונה?
- האם השיטה בה קבעה העיריה את חבותם של מחזיקי נכסים עסקיים קטנים בארנונה חוקית, על-מנת לבסס אפשרות סבירה שהתובענה הייצוגית תוכרע לטובת קבוצת התובעים המיוצגת?
- התעלמות מהטבת הארנונה המגיעה למבקשים - אזרחים ותיקים?
- תשלום בפיגור והוספת הפרשי הצמדה וריבית לסכומים ששולמו
- החזרת תשלומי חובה שנגבו ביתר
- גביה שלא כדין של תשלומי פיגורים
- קבלת הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק
- חוק העזר - אבחנה בין כמויות אשפה בסיסיות אשר העיריה מחוייבת לפנות בתמורה לתשלום מיסי הארנונה ובין כמויות אשפה חריגות אשר נדרש מימון נוסף לשם פינויין
- האם ההנחה {הנחה בארנונה לאזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה} צריכה להינתן באופן אוטומטי, או שמא יש תנאים שצריך הזכאי לקיים לפני קבלת ההנחה?
- גמול ושכר-טרחה
- גביה משטחים משותפים
- סיווג מכוני קוסמטיקה, מכונים לטיפוח הציפורניים ומכוני קעקועים לצורכי ארנונה
- סיווג לא נכון של נכסים
- עיגול שטחים
- תשלום שגבתה המשיבה אשר כונה "אגרת אשפה" איננו כזה, כי אם תשלום קבוע שיש לו סממנים מובהקים של מס {או של ארנונה} ולא של אגרה
- האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, כאשר השאלה העיקרית שבמחלוקת היא האם נעשתה גביית ארנונה שלא כדין?
- גביה רטרואקטיבית
- האם יש לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, ולתת סעד של השבה כספית של סכומים ששולמו בארנונה אשר שטח נכסיהם לא הסתיים במ"ר שלם?
- עקרונות כלליים
- עקרונות יסוד לסעד הזמני לסוגיו השונים
- מקבץ דוגמאות
- עילות הגנה ותביעה - התיישנות
- השבת תשלומי ארנונה
- טענת התרשלות של הרשות המקומית
- טענת מניעות והשתק
- החזקת כספי ארנונה שיש להשיבם
- הרשות גבתה חוב ארנונה שלא כדין - התביעה התקבלה
- חיוב וגביית דמי ארנונה שלא כדין - התביעה נדחתה
- הנישום לא החזיק בנכס
- טענת הסתמכות המבוססת על אי-גביית ארנונה - הבקשה נדחתה
- הסכמה על הסיווג
- העדר אישור השר
- הגנת העיריה - "הגנת תקציב", "טענת שיהוי"
תביעת הרשות המקומית - "תביעה ממוכנת" ו- "תובענה אלקטרונית"
תקנות 7, 7ג, 215א-215ו לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעות כדלקמן:"7. תובענה ממוכנת (תיקונים: התשנ"ט (מס' 2), התש"ע)
(א) הליך בבית-משפט שלגביו ניתנה הודעה לפי תקנת-משנה (ג), יכול שייפתח בהגשת תובענה באמצעי אלקטרוני (להלן: "תובענה ממוכנת").
(ב) תובענה ממוכנת יכול שתהיה תביעה בסדר דין מקוצר לפי תקנה 202(1) או (2) או תובענה אחרת שמנהל בתי-המשפט פרסם בהודעה ברשומות שניתן להגישה כתובענה ממוכנת.
(ג) מנהל בתי-המשפט רשאי לפרסם בהודעה ברשומות 3 את בתי-המשפט שניתן להגיש להם תובענה ממוכנת מן הסוג או מן הסוגים שיצוינו בהודעה ואת האמצעי האלקטרוני שישמש לכך.
(ד) תקנה 7א(ב) ו-(ג) לא תחול על תובענה ממוכנת.
7ג. תובענה אלקטרונית (תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התשס"ו (מס' 4))
(א) הליך בבית-המשפט שלגביו ניתנה הודעה מטעם מנהל בתי-המשפט לפי תקנה 215ו(א) יכול שייפתח בהגשת תובענה בדרך של הגשת כתב בי-דין אלקטרוני לפי פרק ט"ז3; לעניין זה, "תובענה" - לרבות עניין שהועבר לבית-המשפט וערעור.
(ב) הוראות תקנה 7א(ב) עד (ד) לא יחולו על הליך שנפתח לפי תקנת-משנה (א).
תובענה ממוכנת
(תיקונים: התשס"א (מס' 5), התש"ע)
215א. תובענה ממוכנת - אישור הגשה (תיקונים: התשנ"ט (מס' 2), התש"ע)
(א) תובענה ממוכנת תוגש בידי תובע אשר קיבל אישור של מנהל בתי-המשפט להגיש תובענות ממוכנות (להלן: "אישור הגשה").
(ב) לא יינתן אישור הגשה אלא-אם-כן נתקיימו כל אלה:
(1) אישור ההגשה מבוקש לגבי תובענות ממוכנות שנסמכות על רשומות מוסדיות כמשמעותן בסימן ה' של פרק ב' לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1970;
(2) בשנה שלפני הגשת הבקשה, הגיש המבקש תובענות מן הסוג שלגביו מבוקש האישור במספר העולה על המספר שעליו הודיע מנהל בתי-המשפט ברשומות;
(3) לבקשה לאישור ההגשה צורפו:
(א) התחייבות של המבקש לשלוח לנתבע התראה על הגשת כתב תביעה לפי סימן זה, שלושים ימים לפחות לפני הגשתו;
(ב) הרשאה לחיוב חשבון הבנק של המבקש בתשלומים לבית-המשפט;
(ג) התחייבות לשמור את המסמכים שעליהם נסמכת התובענה הממוכנת לכל הפחות למשך התקופה הנקובה בפרט 2(ב)(6) או 3(ב)(6), לפי העניין, לתוספת לתקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי-משפט ובתי דין דתיים), התשמ"ו-1986.
(ג) מנהל בתי-המשפט רשאי לסרב ליתן אישור הגשה, לבטלו או להגבילו, אם מצא הצדקה לכך בנסיבות העניין, לרבות אם סבר כי האישור מבוקש לגבי תובענות מסוג שאינו מתאים להגשה כתובענה ממוכנת.
215ב. הגשת כתב תביעה (תיקונים: התשנ"ט (מס' 2), התשס"ב (מס' 2), התש"ע)
(א) תובענה ממוכנת תיפתח בהגשה לבית-המשפט של כתב תביעה בנוסח שאישר מנהל בתי-המשפט; בכתב התביעה יצויין המועד שבו נשלחה לנתבע התראה כאמור בתקנה 215א(ב)(3)(א); על-אף האמור בתקנה 203, המסמכים או החשבונות המובאים לראיה והזמנה לדין, לא יצורפו לכתב התביעה שיוגש לבית-המשפט.
(ב) נפתחה תובענה ממוכנת כאמור בתקנת-משנה (א), תחייב גזברות בית-המשפט את חשבונו של התובע באגרת בית-המשפט, המזכירות תקבע את מספר התיק בבית-המשפט ותמציא לתובע, באמצעי אלקטרוני, אישור בדבר הגשת התובענה בציון מספרו של התיק, ואישור על תשלום האגרה, ויראו את מועד החיוב באגרה כמועד הגשת כתב התביעה.
(ג) קיבל התובע אישור על הגשת התובענה, ימציא לנתבע את כתב התביעה, בציון מועד ההגשה ומספר התיק, שקבעה המזכירות, לרבות המסמכים או החשבונות המובאים לראיה כאמור בתקנה 203, ההתראה כאמור בתקנה 215א(ב)(3)(א), והזמנה לדין לפי טופס 17 בתוספת.
(ד) הוראות תקנה 20 לא יחולו על תובענה ממוכנת המוגשת לפי פרק זה.
215ג. בקשה למתן פסק-דין (תיקונים: התשנ"ט (מס' 2), התש"ע)
לא הוגשה, בתוך המועד הקבוע בתקנה 206, בקשת רשות להתגונן, רשאי התובע להגיש, באמצעי אלקטרוני, בקשה למתן פסק-דין בנוסח שאישר מנהל בתי-המשפט.
215ד. הגשת תובענה רגילה לבית-המשפט (תיקונים: התשנ"ט (מס' 2), התשס"א (מס' 2), התש"ע)
הוגשה לבית-המשפט בקשת רשות להתגונן או בקשה לביטול פסק-דין או בקשה אחרת, והורה בית-המשפט או הרשם להגיש את התובענה לפי פרק ט"ז, יגיש התובע לבית-המשפט, בתוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו החלטת בית-המשפט או הרשם, או בתוך תקופה אחרת שנקבעה בהחלטה, עותק מכתב התביעה שהומצא לנתבע.
פרק ט"ז3: כתב בי-דין אלקטרוני
(תיקון התשס"ו (מס' 4))
215ה. כללים להגשת כתב בי-דין אלקטרוני (תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התשס"ו (מס' 4))
(א) כתב בי-דין אלקטרוני, שנדרשת לגביו חתימה, וכן תצהיר המשוגר באמצעי אלקטרוני (להלן: "תצהיר אלקטרוני") ייחתמו, כל אחד, על צרופותיהם, בחתימה אלקטרונית; אין באמור בתקנה זו לפטור מחובת האזהרה והזיהוי לפי כל דין.
(ב) (בוטלה).
(ג) על-אף האמור בתקנת-משנה (א), ניתן באמצעי אלקטרוני להגיש לבית-המשפט:
(1) תצהיר שנחתם בחתימת יד של המצהיר ושל מקבל התצהיר, ובלבד שהוצמדה לו חתימה אלקטרונית של בעל הדין המגיש אותו;
(2) תצהיר שנחתם בחתימת יד של המצהיר וחתימה אלקטרונית של מקבל התצהיר.
(ד) כתב בי-דין אלקטרוני שלא מתקיימות בו הוראות תקנות אלה או הוראות מנהל בתי-המשפט לפי פרק זה, או שמסיבה אחרת נתקבל בלתי-שלם או פגום, לא יקובל לרישום במזכירות בית-המשפט, והודעה על כך תישלח למגישו באופן שיורה מנהל בתי-המשפט.
(ה) הרואה עצמו נפגע מאי-קבלתו לרישום של כתב בי-דין אלקטרוני או תצהיר אלקטרוני, רשאי, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי-הקבלה לרישום, כאמור בתקנת-משנה (ד), לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט או רשם; לא הגיש בקשה כאמור, יראוהו כמי שאינו מתנגד לאי-קבלת כתב בי-הדין האלקטרוני לרישום.
215ו. הוראות שונות (תיקון התשס"ה (מס' 2))
(א) מנהל בתי-המשפט יפרסם בהודעה ברשומות את בתי-המשפט שניתן להגיש להם או לקבל מהם כתבי בי-דין אלקטרוניים מסוג או סוגי ההליכים שיפורטו בהודעתו.
(ב) מנהל בתי-המשפט רשאי לפרסם בהודעה ברשומות הוראות בדבר אופן הגשה וניהול של תובענות באמצעים אלקטרוניים ובין השאר בדבר מאפייני כתבי בי-דין אלקטרוניים ומצורפיהם, דרישות חומרה ותוכנה, דרישות צורניות, וכן בדבר אופן תשלום אגרת בית-משפט או כל תשלום שיש לשלם לבית-המשפט, והכל לצורכי פרק זה."

