קבלת הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק

האם יש על בית-המשפט לקבל את הודעת החדילה של המשיבה לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, ולהורות על דחיית התובענה של המבקש ועל דחייתה של בקשת האישור?

ב- ת"צ (חי') 40-03-15 {אוסאמה שחאדה נ' מועצה מקומית ג'וליס, פורסם באתר נבו (01.09.15)} נדונה סוגיה בה המבקש הגיש תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית.

המבקש טען כי המשיבה חייבה את חברי הקבוצה בתשלום ריבית פיגורים והפרשי הצמדה על הוצאות פעולות האכיפה לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 {להלן: "חוק הרשויות המקומיות"}, הגם שלטעמו רשאית המשיבה לגבות את הוצאות פעולות האכיפה ממי שלא שילמו את חובות הארנונה שלהם במועד בכפוף לאמור בהוראות תקנות המיסים (גביה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע"א-2011 {להלן: "תקנות המיסים (גביה)"}, כשבתקנות גביה אלה נקבע, שהוצאות האכיפה תהיינה צמודות למדד בלבד ותעודכנה אחת לשנה.

המשיבה טענה בתגובתה לבקשת האישור, כי יש לדחות על-הסף את הבקשה בהיותה נגועה בחוסר תום-לב ו/או באי-ניקיון כפיים, שכן המבקש העלים מעיני בית-המשפט את מסכת חובותיו בגין תשלומי ארנונה אותם הוא חב למשיבה.

המשיבה טענה גם שהמבקש זכה להנחה משמעותית בתשלומי ארנונה בשיעור של 80% בהיותו מקבל הבטחת הכנסה, כאשר לטענת המשיבה, המבקש נחשב כ- "סרבן תשלומים סדרתי", וחובותיו למשיבה מגיעים לסכום העולה על 50,000 ש"ח.

המשיבה טענה כי בקשת האישור התובענה כייצוגית משוללת יסוד, זאת מאחר ותשלומי "החובה" שבסעיף ההגדרות של חוק הרשויות המקומיות, כללו כל תשלום המגיע לרשות מקומית לפי דין, ומכאן זכותה וסמכותה של הרשות המקומית לחייב ולהטיל ריבית פיגורים בגין כל תשלום חובה שלא שולם תוך 30 יום מן המועד שנקבע לתשלומו.

לטעמה של המשיבה, בגדר ההגדרה הרחבה נכללות הוצאות האכיפה והגביה שרשאית הרשות המקומית לגבות ביחד עם תשלומי הארנונה.

לדעת המשיבה, ההוצאות המעוגנות בתקנות המיסים (גביה), כלולות בהגדרה הרחבה של "תשלומי חובה", ולכן רשאית רשות מקומית להטיל ולגבות ריבית פיגורים בגין הוצאות אכיפה.

המבקש טען, בתשובתו לתגובת המשיבה, כי מעיון במערכת "נט המשפט" עלה שהמבקש טרם הוכרז כפושט רגל, ולכל היותר ניתן כנגדו צו כינוס, ולכן הוראות פקודת פשיטת הרגל אינן חלות עליו.

כמו-כן טען המבקש, כי בית-המשפט נוטה לרפא סעד של סילוק על-הסף על-ידי מציאת תובע חלופי, אך זאת בשלב מאוחר יותר של הדיון, כשהחלפת התובע הייצוגי נועדה למנוע המשך התנהלות שלא כדין של הרשות.

המבקש טען בתשובה, כי חוייב ושילם למשיבה במהלך השנים חובות ארנונה שכללו הוצאות אכיפה בתוספת ריבית והצמדה.

המבקש טען כי אין בטענות שהעלתה המשיבה בתגובתה כל בסיס עובדתי, או משפטי.

כמו-כן טען המבקש שהוא עמד בכל חובותיו ושילם למשיבה את המיסים הנדרשים עד לשנת 2013, והוא מקבל הנחה בארנונה בזכות ולא בחסד.

המבקש טען כי לדעתו מנועה המשיבה מלהוסיף ריבית פיגורים להוצאות האכיפה, הואיל ובהתאם לתקנות המיסים (גביה), אין היא מוסמכת לעשות כן.

כמו-כן, טען המבקש כי יש להפריד בין חוב ארנונה לבין הוצאות אכיפה.

במסגרת השלמת טיעון לתגובת המשיבה הוסיף המבקש, כי חובו כלפי המשיבה עד אפריל 2012 נכלל בהליך פשיטת הרגל, ואולם החוב ממאי 2012 עד דצמבר 2012, וכן מינואר 2013 עד דצמבר 2013 - שולם במלואו למשיבה.

חוב הארנונה שלו לשנת 2014 - שולם ללא מתן הנחה על דרך קיזוז יתרתו של המבקש אצל המשיבה. באשר לחוב הארנונה לשנת 2015 הגיש המבקש בקשה לקזז את החוב מן היתרה, אך טרם קיבל תשובה מנציגי המשיבה.

בית-המשפט קבע כי אין להתעלם מטענתה של המשיבה, לפיה מספר בתי האב אצל המשיבה הנושא בתשלום ארנונה איננו גבוה, ובקשה זו נגעה רק לאלה אשר לא שילמו את הוצאות האכיפה במועד.

בית-המשפט הציב את כל הנתונים והשיקולים הרלוונטיים, והחליט לחייב את המשיבה לשלם לבא-כוח המבקש שכר-טרחת עורך-דין בסכום כולל של 11,000 ש"ח.

אשר-על-כן, בית-המשפט אישר את הודעת החדילה לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, והורה על דחיית התובענה של המבקש ועל דחייתה של בקשת האישור.

בית-המשפט חייב את המשיבה לשלם לבא-כוח המבקש שכר-טרחת עורך-דין בסכום כולל של 11,000 ש"ח.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

קבלת הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק