botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי בישראל

הפרקים שבספר:

השגה על קביעת ארנונה כללית - שני מסלולים

מסלולי ההשגה על קביעת הרשות הינם שנים:
המסלול הראשון, המינהלי, הוא על-פי חוק הערר. במסלול זה קיימת רשימה סגורה של נושאים אותם ניתן להעלות, כמפורט בסעיף 3(א) לחוק הערר. נושאים אלו מאופיינים, לרוב, בהיותם נוגעים לעניינים עובדתיים וטכניים, המצריכים לעיתים בדיקת המצב בפועל.

המסלול השני, המשפטי, הוא עתירה לבית-המשפט לעניינים מינהליים. במסלול זה ידונו מקרים שאינם נמנים עם הרשימה המפורטת בסעיף 3(א) לחוק הערר. בשנת 1994 התווסף לחוק הערר סעיף 3(ג) המאפשר, במקרים מסויימים, למי שטוען, כי הוא אינו מחזיק בנכס, להעלות טענותיו גם בפני בית-המשפט, בהליך משפטי. עם-זאת, גם לגבי טענה זו, ההלכה היא, כי "נושא הכרוך באופן ברור בבדיקות עובדתיות פרטניות ימצא את מקומו במסלול ועדת הערר, על-פי תכליתה והרכבה" {עע"מ 9530/05 ריבוע כחול - ישראל בע"מ נ' עיריית עפולה, פורסם באתר נבו (16.01.08)}.

"מקום שהמחוקק קבע דרך מיוחדת להשגה ולערר יש ללכת בדרך זו ולא לאפשר את עקיפתה" אך, עם-זאת, קיים "פתח צר המאפשר לבית-המשפט הרגיל או לבג"צ להיזקק להכרעה במחלוקת גם כאשר הנושא נתון להליך של השגה וערר, והוא כאשר מדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית עקרונית מיוחדת."
{רע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4), 481, 492 (2000)}.

על הלכה זו, כי מסלול הפניה לבית-המשפט יפתח רק כאשר מדובר בנושאים בעלי אופי משפטי או עקרוני מובהק או בעלי חשיבות ציבורית, תוך שימת לב למידת הפגיעה ועיוות הדין שעשויים להיגרם לאזרח, חזר בית-המשפט העליון במספר הזדמנויות {ראה: ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2), 773 (2002); ע"א 10977/03 דור אנרגיה 1988 בע"מ נ' עיריית בני-ברק, פורסם באתר נבו (30.08.06); רע"א 1809/07 עיריית הרצליה נ' גיא לוי בע"מ, פורסם באתר נבו (03.06.08); עע"ם 2611/08 שאול בנימין נ' עיריית תל-אביב, (05.05.10)}.
{עת"מ (ת"א) 45583-03-15 איזי יזהר אור-פז נ' עיריית הרצליה, תק-מח 2016(1), 29142 (2016)}

על האפשרויות לתקיפת הליכי גביה - השגה, ערר, ערעור מינהלי ועתירה מינהלית דן בית-המשפט בקבלו את העתירה כלהלן.

ב- עת"מ (ת"א) 20664-10-14 {אמיר אברהם תורג'מן נ' עיריית תל אביב, תק-מח 2016(1), 4327 (2016)} נדונה עתירה להורות על בטלות ולחילופין לבטל את החובות ואת הליכי הגביה שנקטה המשיבה 1, עיריית ת"א כלפי העותר בגין חוב ארנ ונה ומים שייחסה העיריה למשיבה 3, אברידיי ניהול ואירועים בע"מ, חברה בפירוק מרצון, שהעותר היה בעל שליטה בה בתקופת החוב. לחילופין עתר העותר להורות לחברה לשלם את החוב לעיריה.

בית-המשפט קבע, כי הוא אינו מקבל את טענת העיריה, כי יש לדחות את העתירה על-הסף מאחר שהעותר נמנע מלהגיש במועד השגה, ערר וערעור מנהלי, ומאחר שכך לא ניתן לתקוף את השומה החלוטה בעתירה מנהלית. נפסק, כי אחרי שכבר חלף המועד להגשת השגה ערר וערעור מינהלי, עדיין זכאי הנישום לתקוף הליכי גביה המתנהלים נגדו באמצעות הגשת עתירה מינהלית בבית-המשפט לעניינים מינהליים:

"נישום הרוצה לתקוף הליכי גביה המתנהלים כנגדו יכול לעשות כן בשני אופנים. האחד, בדרך של הגשת השגה לפי חוק רשויות מקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ז-1976..." ברור בענייננו שמועד זה חלף, ועל-כן היה פתוח בפני המשיבה רק האפיק השני, פניה לבית-משפט בדרך של הגשת עתירה מינהלית, אשר בו היא אכן נקטה {עע"מ 10372/08 עיריית בת-ים נ' שמואל אדוט ז"ל, פורסם באתר נבו (04.01.11)}.

לאור כל האמור לעיל, קבע בית-המשפט, כי הוא מקבל את העתירה, ומורה לעיריה לבטל את העיקולים שהטילה על חשבונות העותר. כמו-כן הורה בית-המשפט לעיריה להימנע מנקיטת כל פעולות גביה נוספות כנגד העותר אישית בגין חוב החברה, המשיבה 3.