הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי בישראל
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הרשות המקומית והאזרח - מהות ותוכן
- נורמות ההתנהגות הנדרשות מן הרשות המקומית
- ההבטחה השלטונית-מינהלית
- פרשנות צו ארנונה
- ארנונה - נישום - נכסים וסיווג - מבוא
- החייב בתשלום ארנונה - "בעל" ו/ או "מחזיק"
- הנכס - סיווגו לצורכי תשלום הארנונה
- "נכסים" הגדרה וסיווג
- פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין), 1938
- ארנונה - פטורים והנחות - כללי
- ממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע מטעם הממשלה יהיו פטורים ממס - סעיף 3 לפקודה
- מוסד חינוך (סעיף 4(א)(2)(ד) ו- 5(ג)(ה)(3) לפקודת הפטורים)
- מוסד מתנדב (סעיף 5י לפקודת הפטור)
- פטור מתשלום ארנונה עבור שטח "מעון היום" לקשישים - סעיף 5ג4 לפקודת הפטורים
- יישוב שיתופי - סעיף 5(ח) לפקודה
- גני ילדים - סעיף 5(ה)(3)
- מוסדות דת - בתי תפילה, ישיבה (סעיף 5גה לפקודת הפטור)
- בית אבות
- דוגמאות ותקדימים
- סעיף 330 לפקודת העיריות - נכסים ניזוקים
- הנחות ומחיקת חוב
- פטורים והנחות מכוח חקיקה מיוחדת - תאגידים סטטוטוריים
- הטלת ארנונה
- הודעת השומה
- חישוב הארנונה
- חיוב בעלי שליטה
- אגרות היטלים ותשתיות
- הדין
- הסמכה לגביית היטלים
- מימון התשתיות - השיטות השונות
- פינוי אשפה ופסולת - סמכות העיריה לחייב בעלי עסקים בפינוי עצמי
- חוק תאגידי ביוב ומים, התשס"א-2001
- היטלים מכוח חוקי העזר
- היטלים מכוח חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
- היטל השבחה
- גביית הארנונה והיטלים -הליכים - מבוא
- דרכי התקיפה של החלטות מינהליות -"תקיפה ישירה" ו-"תקיפה עקיפה"
- איזון בין הסמכויות השונות
- סמכויות הגביה - הדין - סעיף 304 לפקודת העיריות (נוסח חדש)
- דרכי הגביה
- הליך הגביה המינהלי והשפעתו על הליך הגביה המשפטי
- פקודת המיסים (גביה) והאכרזות
- תביעה אזרחית - שיפוטית
- תביעת הרשות המקומית - "תביעה ממוכנת" ו- "תובענה אלקטרונית"
- תביעת הרשות המקומית בסדר דין מהיר
- תביעת הרשות המקומית בהליך ישיר באמצעות ההוצאה לפועל
- בתי-המשפט לעניינים מקומיים
- השגה, ערעור על חיוב בתשלום הארנונה - מבוא
- הדין - חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 והתקנות
- ערר על החלטת הרשות - הליך ייחודי - נושאים ספציפיים כמיצוות החוק ותקנות הערר
- השגה על קביעת ארנונה כללית - שני מסלולים
- סמכויות ועדת ערר מול סמכויות בתי-המשפט לערכותיהם
- סמכות והתנהלות ועדת הערר
- ביקור במקום של ועדת ערר
- החלטת ועדת הערר שניתנה בטרם הושלם הדיון בפני הוועדה המקומית - העתירה התקבלה
- תגובת מנהל הארנונה להשגות - נטל ההוכחה של מסירת השגה למנהל מוטלת על המשיג על חיובי הארנונה
- הגשת ערר בחלוף למעלה משנתיים מאז פנייתו הראשונה לעיריה - הבקשה נדחתה
- האם נציגות בית המשותף רשאית לייצג את מחזיקי השטחים בבניין בכל הנוגע לחיובם בארנונה?
- תוקף מינוייהם של חברי ועדת הערר - סמכות ועדת הערר לדון בטענה לפגיעה בהנאה מהדירות עקב בניית בית-אבות בסמוך אליהן - בקשת רשות הערעור נדחתה
- השגות לוועדת הערר בשפה הערבית - הבקשה נדחתה
- פגיעה בזכויות דיוניות
- מכתבים לרשות כהשגה
- אי-מיצוי הליכי הערר הקבועים בחוק
- בחלוף המועד להגשת השגה, הפך חיוב הארנונה לחוב שאינו במחלוקת - הערעור נדחה
- אמות-המידה למתן רשות ערעור
- קיפוח הזכות לטעון
- טענות נגד עצם חוקיות צו הארנונה יידונו בפני בית-המשפט המחוזי
- החלטת ועדת ערר שניתנה בשיהוי ניכר
- הליכי גביה מינהליים ביחס לחובות ארנונה ומים שלא שולמו במשך שנים - המשיבים נכנסו בנעלי המורישות - הערעור התקבל
- פקיעת תוקף המינוי של חברי הוועדה
- הליכי השגה, ערר וסילוק על-הסף
- משעותרת בחרה לברר את השגותיה בדרך של עתירה מינהלית ולא בדרך של השגה, או ערר, ולכן עתירתה נדחתה
- המקרים בהם תינתן רשות לערער על החלטת ביניים, אם בכלל, הם מקרים חריגים - הערעור נמחק
- טענת "איני מחזיק" - בערר מינהלי
- חיוב בארנונה בגין חניות של נכס עסקי
- בעוד למערער יש שליטה, גישה נוחה ושימוש במרפסת, לדיירים האחרים אין גישה נוחה למרפסת, וממילא הם אינם משתמשים במרפסת - הערעור נדחה
- חוות החיות שהוקמה במשק החקלאי, נוהלה תחת שם עסקו של המערער כדי להימנע מתשלום דמי ארנונה - בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס - הערעור נדחה
- השגות למנהל הארנונה על חיובי הארנונה - הבקשה נדחתה
- העיריה הטילה על המשיבה חוב ארנונה, למרות שידעה, כי היא אינה המחזיקה בנכס - הבקשה נדחתה
- לא נמצאו טעמים חריגים שיצדיקו את סתירת החזקה השוללת תחולה למפרע של חיובי הארנונה - הערעור התקבל
- חיוב שטח שבמחלוקת כ"מרפסת" ולא כ"גג" - אופי השימוש בשטח לצורך סיווגו - הערעור נדחה
- סיווגו של נכס {מרתף המשמש כמחסן} שלא פורט ולא סווג בצו הארנונה - הערעור התקבל
- טענות עובדתיות המצויות בסמכות ועדת הערר - העתירה נדחתה
- סיווגו של נכס ריק לצרכי ארנונה - מבחן "השימוש האפשרי החוקי" - האם הייעוד התכנוני לצרכי סיווג נכס ריק לארנונה הינו על-פי ההיתר או על-פי התב"ע - הערעור התקבל בחלקו
- "מבחן אובייקטיבי" אל מול "מבחן כלכלי" בבחינה האם הנכס הרוס או ראוי למגורים - הערעור התקבל
- אמת-המידה לחיוב נכס ריק בארנונה היא השימוש החוקי המותר באותו נכס - הערעור התקבל
- הערר לא הוגש במועד הקבוע בחוק, ולכן רשאית היתה העיריה לנקוט בהליכי גביה מינהליים - העתירה נדחתה
- ערכאת הערעור לא חלקה על ממצאיה העובדתיים של ועדת הערר - הערעור נדחה
- מועדים להגשת ההשגה
- שיהוי סובייקטיבי אינו מחייב דחיית בקשה
- חוסר מעש של המבקש להשיג
- בתי-משפט מינהליים - מבוא
- הסמכות המקומית והעניינית של בית-המשפט לעניינים מינהליים
- העברת דיון בעתירה מינהלית
- עילות, סמכויות וסעדים
- סדרי הדין בבתי-המשפט המינהליים
- הרשות המקומית והאזרח במישור העתירה המינהלית
- תביעות ייצוגיות - מבוא
- עילת התביעה של השבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין
- האם תוקפו של אישור להעלאת תעריפי הארנונה מוגבל לאותה שנת הכספים שלה הוא ניתן?
- האם חייבה המשיבה נישומים בתשלומי ארנונה בתעריף העולה על התעריף המירבי על מחזיקי "קרקע תפוסה"?
- האם יש לפסוק גמול למבקש ושכר-טרחה לבא-כוחו במסגרת תובענה ייצוגית להשבת חיובי ריבית פיגורים בתשלומי הארנונה לאחר שהמבקשת הגישה הודעת חדילה?
- האם התקיימה הצדקה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית בגין חוקיות תעריף הארנונה שגבתה המשיבה?
- האם יש לעכב ביצוע פסק-דין בגדרו התקבלו תביעות במספר תובענות ייצוגיות נגד המבקשת שעניינן נגע בחישוב ההנחה מארנונה לה היו זכאים סוגים שונים של מחזיקי דירות כאשר נקבע כי על המבקשת להשיב את הפרשי הארנונה שנגבו ביתר?
- התנאים לקיום דיון נוסף לעניין אישור התביעה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה בטענה כי המשיבה לא היתה רשאית לשנות גישתה בעניין שיעורי ההנחה בארנונה?
- האם השיטה בה קבעה העיריה את חבותם של מחזיקי נכסים עסקיים קטנים בארנונה חוקית, על-מנת לבסס אפשרות סבירה שהתובענה הייצוגית תוכרע לטובת קבוצת התובעים המיוצגת?
- התעלמות מהטבת הארנונה המגיעה למבקשים - אזרחים ותיקים?
- תשלום בפיגור והוספת הפרשי הצמדה וריבית לסכומים ששולמו
- החזרת תשלומי חובה שנגבו ביתר
- גביה שלא כדין של תשלומי פיגורים
- קבלת הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק
- חוק העזר - אבחנה בין כמויות אשפה בסיסיות אשר העיריה מחוייבת לפנות בתמורה לתשלום מיסי הארנונה ובין כמויות אשפה חריגות אשר נדרש מימון נוסף לשם פינויין
- האם ההנחה {הנחה בארנונה לאזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה} צריכה להינתן באופן אוטומטי, או שמא יש תנאים שצריך הזכאי לקיים לפני קבלת ההנחה?
- גמול ושכר-טרחה
- גביה משטחים משותפים
- סיווג מכוני קוסמטיקה, מכונים לטיפוח הציפורניים ומכוני קעקועים לצורכי ארנונה
- סיווג לא נכון של נכסים
- עיגול שטחים
- תשלום שגבתה המשיבה אשר כונה "אגרת אשפה" איננו כזה, כי אם תשלום קבוע שיש לו סממנים מובהקים של מס {או של ארנונה} ולא של אגרה
- האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, כאשר השאלה העיקרית שבמחלוקת היא האם נעשתה גביית ארנונה שלא כדין?
- גביה רטרואקטיבית
- האם יש לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, ולתת סעד של השבה כספית של סכומים ששולמו בארנונה אשר שטח נכסיהם לא הסתיים במ"ר שלם?
- עקרונות כלליים
- עקרונות יסוד לסעד הזמני לסוגיו השונים
- מקבץ דוגמאות
- עילות הגנה ותביעה - התיישנות
- השבת תשלומי ארנונה
- טענת התרשלות של הרשות המקומית
- טענת מניעות והשתק
- החזקת כספי ארנונה שיש להשיבם
- הרשות גבתה חוב ארנונה שלא כדין - התביעה התקבלה
- חיוב וגביית דמי ארנונה שלא כדין - התביעה נדחתה
- הנישום לא החזיק בנכס
- טענת הסתמכות המבוססת על אי-גביית ארנונה - הבקשה נדחתה
- הסכמה על הסיווג
- העדר אישור השר
- הגנת העיריה - "הגנת תקציב", "טענת שיהוי"
תשלום בפיגור והוספת הפרשי הצמדה וריבית לסכומים ששולמו
ב- ת"מ (חי') 26854-08-11 {מאיר פללס נ' עיריית חיפה הלשכה המשפטית, פורסם באתר נבו (11.10.15) (להלן: "העניין הנדון"} המבקש טען בבקשת האישור של התובענה לאישורה כייצוגית, שבחלק מן הפעמים שילם המבקש את חיובי הארנונה שנדרשה ממנו בפיגור, וכתוצאה מכך נתווספו לסכומי הארנונה ששולמו על ידו, הפרשי הצמדה וריבית.המבקש טען כי חישוב ריבית הפיגורים באופן שנעשה על-ידי המשיבה לא חושב כדין בהיותו מבוסס, בין היתר, על חישוב ריבית דריבית.
המשיבה טענה כי שיטת גביית הארנונה על ידה היתה כדין ובסמכות.
המשיבה טענה כי חישוב ריבית הפיגורים נעשה לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 {להלן: "חוק הרשויות המקומיות"} ועלה בקנה אחד עם תכליתו החקיקתית.
בהמשך לדיון שהתקיים בפני בית-המשפט ביום 28.04.13, הודיעו הצדדים, כי עלה בידם להגיע להסדר דיוני לפיו מתקבלת בקשת האישור של המבקש במובן זה שהמבקש עמד בכל התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לעניין אישור התובענה שהגיש כתובענה ייצוגית, אך זאת מבלי לגרוע מטענות המשיבה לעניין עילת התביעה.
בהודעת הצדדים בדבר הסדר דיוני ובקשה למתן תוקף של החלטה להסדר זה צויין, כי הקבוצה התובעת תכלול את כל ציבור מחזיקי הנכסים, נושאי חיוב בארנונה כללית בתחומי המשיבה אשר נדרשו לשלם ושילמו חובות ארנונה בפיגור בתוספת תשלומי פיגורים על-פי חוק וזאת החל מיום 16.08.09 {למעט נישומים שחוב הארנונה שלהם הוסדר במסגרת הסכם פשרה שנערך מול המשיבה}.
בישיבת שהתקיימה בפני בית-המשפט ביום 07.10.15, בה נטלו חלק באי-כוח שני הצדדים וכן בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, הוגש הסכם פשרה מתוקן.
במהלך הדיון עצמו, אף בוצעו תיקונים שונים בגוף המסמך, בשים-לב להערות בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, תיקונים שעליהם חתמו באי-כוח שני הצדדים.
לפי האמור, בהסכם הפשרה שונתה הגדרת הקבוצה התובעת, לכזו אשר תכלול את כל ציבור מחזיקי הנכסים נושאי חיוב בארנונה כללית בתחומי העיריה, אשר שילמו ו/או ישלמו חובות ארנונה בפיגור בתוספת תשלומי פיגורים על-פי חוק הרשויות המקומיות, בדרך של שיערוך החובות בשיטת הריבית דריבית החל מיום 16.08.09 ועד ליום 05.06.13 {מועד אישורה של התובענה המינהלית כייצוגית}, ולמעט נישומים הנמנים על חברי הקבוצה ואשר חוב הארנונה שלהם הוסדר בהסכם פשרה מול הנתבעת.
הצדדים הגיעו להסכמה שלפיה יישמרו האינטרסים של שני הצדדים להליך זה עד שתצא הלכה חלוטה מלפני בית-המשפט העליון.
שיטת הריבית האפקטיבית שבמחלוקת בתיק הנדון, היתה תלויה ועומדת גם בפני בתי-משפט מחוזיים אחרים, ובכלל זה ההליך המשפטי המתקדם המתנהל בפני בית-המשפט המחוזי מרכז {ת"צ (מחוזי-מרכז) 18004-08-11 בית אגמי חברה לשיווק בע"מ נ' עיריית ראשל"צ, פורסם באתר נבו (10.08.11) (להלן: "תיק בית אגמי)}.
הצדדים קבעו כי ככל שתיק בית אגמי לא יסתיים בפסק-דין חלוט, אלא בהסדר פשרה שיאושר על-ידי בית-המשפט המוסמך, יודיעו הצדדים לבית-משפט זה בתוך 60 יום על החלטתם בדבר אימוץ הסדר הפשרה.
ככל שלא יעלה בידי הצדדים בתיק בית אגמי להגיע להסכמה באשר לאימוץ הסדר הפשרה, יהא המבקש רשאי לחדש את תביעתו תוך שמירת מלוא הזכויות העומדות לו כיום.
הצדדים הסכימו, שאם יינתן פסק-דין חלוט במחלוקת {תיק בית אגמי} אשר יורה על בטלות שיטת חישוב ריבית הפיגורים האפקטיבית, תפעל המשיבה לחדילה מיידית של שיערוך החובות ושיטת הריבית דריבית וליישום מיידי של קביעות פסק-הדין החלוט ועריכת כל השינויים המתחייבים לצורך שינוי שיטת שיערוך החובות בתוך 90 ימים ממועד מתן פסק-הדין החלוט.
כן תפעל המשיבה לפרסום דבר מתן פסק-הדין החלוט בשלושה מן העיתונים היומיים שצויינו בפסקה ג 1 של הסכם הפשרה, וכן לפרסום נוסף באחד משני העיתונים המקומיים אשר צויינו, ובנוסף גם באתר האינטרנט של המשיבה, וזאת לשם הזמנת כל מי שנמנה על חברי הקבוצה, ששילם תשלומי ריבית בשיטת ריבית דריבית, לפנות אל המשיבה בתוך 120 ימים ממועד פרסום המודעה בבקשה כי יוחזרו לו כל הפרשי הריבית שנגבו ממנו בשיטת הריבית דריבית.
המשיבה תפעל להחזרת תשלום היתר לפי הוראות סעיף 6 לחוק הריבית, התשי"ז-1957.
הובהר, כי הפרסום באתר האינטרנט של המשיבה יימשך על פני 4 חודשים ברציפות.
כדי להקל על הליך פניית חברי הקבוצה אל המשיבה, תפעל המשיבה למינוי גורם ייעודי במשרדי מינהל הכספים שיהא אמון על כל הטיפול בנושא ההשבה.
במודעת פרסום פסק-הדין יפורט שמו של הגורם הייעודי, עם פרטי התקשרות מלאים ונהירים לטובת חברי הקבוצה. לצורך בירור הזכאות להשבה, לא יידרש מי מחברי הקבוצה למסור למשיבה כל מידע זולת שמו, מספר תעודת הזהות שלו וכתובת הנכס הנישום.
בחלוף 180 ימים ממועד מתן פסק-הדין החלוט, ימסרו הצדדים דיווח מפורט לבית-המשפט על השלמת כל השינויים המערכתיים הנדרשים לשינוי שיטת שערוך החובות, וכן בדבר השלמת חובת ההשבה כפי שנקבע בסעיף ג' 1 של הסכם הפשרה.
עוד צויין בהסכם הפשרה, שאם יורה פסק-הדין החלוט בעניין בית אגמי על בטלות שיטת חישוב הריבית האפקטיבית בתחולה הצופה פני עתיד בלבד, תחול על המשיבה החובה לתקן את שיטת החישוב בפנקסיה, ולשערך את החובות, בהתאם לשיטת החישוב שתיקבע בפסק-הדין החלוט וזאת החל ממועד פרסום פסק-הדין החלוט ו/או החל מן המועד שייקבע בפסק-הדין החלוט להחלת השינוי, הכל לפי המאוחר.
עוד הבהירו הצדדים, שכל קביעה חלוטה של בית-המשפט העליון, שלא תיוחד לצדדים הנוטלים חלק בתיק בית אגמי בלבד, תכובד על-ידי המשיבה.
בעניין הנדון, בית-המשפט קבע כי לאחר שנתן דעתו לכל האמור בהסכם הפשרה שהוגש ביום 07.10.15 לבית-המשפט, ולאחר ששמע את עמדותיהם של באי-כוח הצדדים בדיון שהתקיים בפניו, ובכלל זה הערות בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, שוכנע בית-המשפט שהסכם הפשרה סביר והוגן ושומר על האינטרסים של שני הצדדים, וכי הובאו בו בחשבון ההערות של בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה.
אשר-על-כן, בית-המשפט פסק כי תנאי הסכם הפשרה סבירים, וכי אינו רואה מניעה מלאשר את הסדר הפשרה, ולתת לו תוקף של פסק-דין.

