הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי בישראל
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הרשות המקומית והאזרח - מהות ותוכן
- נורמות ההתנהגות הנדרשות מן הרשות המקומית
- ההבטחה השלטונית-מינהלית
- פרשנות צו ארנונה
- ארנונה - נישום - נכסים וסיווג - מבוא
- החייב בתשלום ארנונה - "בעל" ו/ או "מחזיק"
- הנכס - סיווגו לצורכי תשלום הארנונה
- "נכסים" הגדרה וסיווג
- פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין), 1938
- ארנונה - פטורים והנחות - כללי
- ממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע מטעם הממשלה יהיו פטורים ממס - סעיף 3 לפקודה
- מוסד חינוך (סעיף 4(א)(2)(ד) ו- 5(ג)(ה)(3) לפקודת הפטורים)
- מוסד מתנדב (סעיף 5י לפקודת הפטור)
- פטור מתשלום ארנונה עבור שטח "מעון היום" לקשישים - סעיף 5ג4 לפקודת הפטורים
- יישוב שיתופי - סעיף 5(ח) לפקודה
- גני ילדים - סעיף 5(ה)(3)
- מוסדות דת - בתי תפילה, ישיבה (סעיף 5גה לפקודת הפטור)
- בית אבות
- דוגמאות ותקדימים
- סעיף 330 לפקודת העיריות - נכסים ניזוקים
- הנחות ומחיקת חוב
- פטורים והנחות מכוח חקיקה מיוחדת - תאגידים סטטוטוריים
- הטלת ארנונה
- הודעת השומה
- חישוב הארנונה
- חיוב בעלי שליטה
- אגרות היטלים ותשתיות
- הדין
- הסמכה לגביית היטלים
- מימון התשתיות - השיטות השונות
- פינוי אשפה ופסולת - סמכות העיריה לחייב בעלי עסקים בפינוי עצמי
- חוק תאגידי ביוב ומים, התשס"א-2001
- היטלים מכוח חוקי העזר
- היטלים מכוח חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
- היטל השבחה
- גביית הארנונה והיטלים -הליכים - מבוא
- דרכי התקיפה של החלטות מינהליות -"תקיפה ישירה" ו-"תקיפה עקיפה"
- איזון בין הסמכויות השונות
- סמכויות הגביה - הדין - סעיף 304 לפקודת העיריות (נוסח חדש)
- דרכי הגביה
- הליך הגביה המינהלי והשפעתו על הליך הגביה המשפטי
- פקודת המיסים (גביה) והאכרזות
- תביעה אזרחית - שיפוטית
- תביעת הרשות המקומית - "תביעה ממוכנת" ו- "תובענה אלקטרונית"
- תביעת הרשות המקומית בסדר דין מהיר
- תביעת הרשות המקומית בהליך ישיר באמצעות ההוצאה לפועל
- בתי-המשפט לעניינים מקומיים
- השגה, ערעור על חיוב בתשלום הארנונה - מבוא
- הדין - חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 והתקנות
- ערר על החלטת הרשות - הליך ייחודי - נושאים ספציפיים כמיצוות החוק ותקנות הערר
- השגה על קביעת ארנונה כללית - שני מסלולים
- סמכויות ועדת ערר מול סמכויות בתי-המשפט לערכותיהם
- סמכות והתנהלות ועדת הערר
- ביקור במקום של ועדת ערר
- החלטת ועדת הערר שניתנה בטרם הושלם הדיון בפני הוועדה המקומית - העתירה התקבלה
- תגובת מנהל הארנונה להשגות - נטל ההוכחה של מסירת השגה למנהל מוטלת על המשיג על חיובי הארנונה
- הגשת ערר בחלוף למעלה משנתיים מאז פנייתו הראשונה לעיריה - הבקשה נדחתה
- האם נציגות בית המשותף רשאית לייצג את מחזיקי השטחים בבניין בכל הנוגע לחיובם בארנונה?
- תוקף מינוייהם של חברי ועדת הערר - סמכות ועדת הערר לדון בטענה לפגיעה בהנאה מהדירות עקב בניית בית-אבות בסמוך אליהן - בקשת רשות הערעור נדחתה
- השגות לוועדת הערר בשפה הערבית - הבקשה נדחתה
- פגיעה בזכויות דיוניות
- מכתבים לרשות כהשגה
- אי-מיצוי הליכי הערר הקבועים בחוק
- בחלוף המועד להגשת השגה, הפך חיוב הארנונה לחוב שאינו במחלוקת - הערעור נדחה
- אמות-המידה למתן רשות ערעור
- קיפוח הזכות לטעון
- טענות נגד עצם חוקיות צו הארנונה יידונו בפני בית-המשפט המחוזי
- החלטת ועדת ערר שניתנה בשיהוי ניכר
- הליכי גביה מינהליים ביחס לחובות ארנונה ומים שלא שולמו במשך שנים - המשיבים נכנסו בנעלי המורישות - הערעור התקבל
- פקיעת תוקף המינוי של חברי הוועדה
- הליכי השגה, ערר וסילוק על-הסף
- משעותרת בחרה לברר את השגותיה בדרך של עתירה מינהלית ולא בדרך של השגה, או ערר, ולכן עתירתה נדחתה
- המקרים בהם תינתן רשות לערער על החלטת ביניים, אם בכלל, הם מקרים חריגים - הערעור נמחק
- טענת "איני מחזיק" - בערר מינהלי
- חיוב בארנונה בגין חניות של נכס עסקי
- בעוד למערער יש שליטה, גישה נוחה ושימוש במרפסת, לדיירים האחרים אין גישה נוחה למרפסת, וממילא הם אינם משתמשים במרפסת - הערעור נדחה
- חוות החיות שהוקמה במשק החקלאי, נוהלה תחת שם עסקו של המערער כדי להימנע מתשלום דמי ארנונה - בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס - הערעור נדחה
- השגות למנהל הארנונה על חיובי הארנונה - הבקשה נדחתה
- העיריה הטילה על המשיבה חוב ארנונה, למרות שידעה, כי היא אינה המחזיקה בנכס - הבקשה נדחתה
- לא נמצאו טעמים חריגים שיצדיקו את סתירת החזקה השוללת תחולה למפרע של חיובי הארנונה - הערעור התקבל
- חיוב שטח שבמחלוקת כ"מרפסת" ולא כ"גג" - אופי השימוש בשטח לצורך סיווגו - הערעור נדחה
- סיווגו של נכס {מרתף המשמש כמחסן} שלא פורט ולא סווג בצו הארנונה - הערעור התקבל
- טענות עובדתיות המצויות בסמכות ועדת הערר - העתירה נדחתה
- סיווגו של נכס ריק לצרכי ארנונה - מבחן "השימוש האפשרי החוקי" - האם הייעוד התכנוני לצרכי סיווג נכס ריק לארנונה הינו על-פי ההיתר או על-פי התב"ע - הערעור התקבל בחלקו
- "מבחן אובייקטיבי" אל מול "מבחן כלכלי" בבחינה האם הנכס הרוס או ראוי למגורים - הערעור התקבל
- אמת-המידה לחיוב נכס ריק בארנונה היא השימוש החוקי המותר באותו נכס - הערעור התקבל
- הערר לא הוגש במועד הקבוע בחוק, ולכן רשאית היתה העיריה לנקוט בהליכי גביה מינהליים - העתירה נדחתה
- ערכאת הערעור לא חלקה על ממצאיה העובדתיים של ועדת הערר - הערעור נדחה
- מועדים להגשת ההשגה
- שיהוי סובייקטיבי אינו מחייב דחיית בקשה
- חוסר מעש של המבקש להשיג
- בתי-משפט מינהליים - מבוא
- הסמכות המקומית והעניינית של בית-המשפט לעניינים מינהליים
- העברת דיון בעתירה מינהלית
- עילות, סמכויות וסעדים
- סדרי הדין בבתי-המשפט המינהליים
- הרשות המקומית והאזרח במישור העתירה המינהלית
- תביעות ייצוגיות - מבוא
- עילת התביעה של השבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין
- האם תוקפו של אישור להעלאת תעריפי הארנונה מוגבל לאותה שנת הכספים שלה הוא ניתן?
- האם חייבה המשיבה נישומים בתשלומי ארנונה בתעריף העולה על התעריף המירבי על מחזיקי "קרקע תפוסה"?
- האם יש לפסוק גמול למבקש ושכר-טרחה לבא-כוחו במסגרת תובענה ייצוגית להשבת חיובי ריבית פיגורים בתשלומי הארנונה לאחר שהמבקשת הגישה הודעת חדילה?
- האם התקיימה הצדקה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית בגין חוקיות תעריף הארנונה שגבתה המשיבה?
- האם יש לעכב ביצוע פסק-דין בגדרו התקבלו תביעות במספר תובענות ייצוגיות נגד המבקשת שעניינן נגע בחישוב ההנחה מארנונה לה היו זכאים סוגים שונים של מחזיקי דירות כאשר נקבע כי על המבקשת להשיב את הפרשי הארנונה שנגבו ביתר?
- התנאים לקיום דיון נוסף לעניין אישור התביעה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה בטענה כי המשיבה לא היתה רשאית לשנות גישתה בעניין שיעורי ההנחה בארנונה?
- האם השיטה בה קבעה העיריה את חבותם של מחזיקי נכסים עסקיים קטנים בארנונה חוקית, על-מנת לבסס אפשרות סבירה שהתובענה הייצוגית תוכרע לטובת קבוצת התובעים המיוצגת?
- התעלמות מהטבת הארנונה המגיעה למבקשים - אזרחים ותיקים?
- תשלום בפיגור והוספת הפרשי הצמדה וריבית לסכומים ששולמו
- החזרת תשלומי חובה שנגבו ביתר
- גביה שלא כדין של תשלומי פיגורים
- קבלת הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק
- חוק העזר - אבחנה בין כמויות אשפה בסיסיות אשר העיריה מחוייבת לפנות בתמורה לתשלום מיסי הארנונה ובין כמויות אשפה חריגות אשר נדרש מימון נוסף לשם פינויין
- האם ההנחה {הנחה בארנונה לאזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה} צריכה להינתן באופן אוטומטי, או שמא יש תנאים שצריך הזכאי לקיים לפני קבלת ההנחה?
- גמול ושכר-טרחה
- גביה משטחים משותפים
- סיווג מכוני קוסמטיקה, מכונים לטיפוח הציפורניים ומכוני קעקועים לצורכי ארנונה
- סיווג לא נכון של נכסים
- עיגול שטחים
- תשלום שגבתה המשיבה אשר כונה "אגרת אשפה" איננו כזה, כי אם תשלום קבוע שיש לו סממנים מובהקים של מס {או של ארנונה} ולא של אגרה
- האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, כאשר השאלה העיקרית שבמחלוקת היא האם נעשתה גביית ארנונה שלא כדין?
- גביה רטרואקטיבית
- האם יש לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, ולתת סעד של השבה כספית של סכומים ששולמו בארנונה אשר שטח נכסיהם לא הסתיים במ"ר שלם?
- עקרונות כלליים
- עקרונות יסוד לסעד הזמני לסוגיו השונים
- מקבץ דוגמאות
- עילות הגנה ותביעה - התיישנות
- השבת תשלומי ארנונה
- טענת התרשלות של הרשות המקומית
- טענת מניעות והשתק
- החזקת כספי ארנונה שיש להשיבם
- הרשות גבתה חוב ארנונה שלא כדין - התביעה התקבלה
- חיוב וגביית דמי ארנונה שלא כדין - התביעה נדחתה
- הנישום לא החזיק בנכס
- טענת הסתמכות המבוססת על אי-גביית ארנונה - הבקשה נדחתה
- הסכמה על הסיווג
- העדר אישור השר
- הגנת העיריה - "הגנת תקציב", "טענת שיהוי"
האם יש לפסוק גמול למבקש ושכר-טרחה לבא-כוחו במסגרת תובענה ייצוגית להשבת חיובי ריבית פיגורים בתשלומי הארנונה לאחר שהמבקשת הגישה הודעת חדילה?
ב- ת"צ (נצ') 45963-02-13 {סלאמה חסן נ' מועצה מקומית משהד, פורסם באתר נבו (13.06.13)} נדונה בקשה לפסיקת גמול למבקש ושכר-טרחת בא-כוחו, במסגרת תובענה ייצוגית להשבת חיובי ריבית פיגורים בתשלומי הארנונה, לאחר שהמבקשת הגישה הודעת חדילה.ברקע הדברים, ביום 27.02.13 הגיש המבקש תובענה מינהלית וכן בקשה לאישורה כתובענה כייצוגית כנגד המשיבה, להשבת חיובי יתר של ריבית בגין פיגורים בתשלומי הארנונה בשל עריכת חישוב הריבית בשיטת "ריבית דריבית", בניגוד לדין.
ביום 22.05.13 הגישה המשיבה הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, לפיה הודיעה על הפסקת חיוב הנישומים - תושבי המועצה המקומית משהד המחוייבים בתשלומי ארנונה - בריבית פיגורים על תשלומי ארנונה בשיטת "ריבית דריבית".
כן הודיעה המשיבה כי החישוב יערך לפי ריבית שנתית בשיעור 9%. המשיבה ציינה בהודעת החדילה כי החל מיום 01.01.11, תשונה שיטת החישוב ותחושב כריבית רגילה. ביום 23.05.13 אושרה הודעת החדילה של המשיבה.
המבקש טען כי המשיבה חדלה מגביית היתר בעקבות הגשת התובענה ובקשת האישור ובכך הביאה בקשת האישור לחיסכון משמעותי לתושבי המשיבה.
המבקש פירט את השיקולים שנקבע בפסיקת גמול לתובע המייצג ושכר-טרחה לבא-כוחו וביניהם, המומחיות והמקצועיות שדורש תחום המיסוי המוניציפאלי, הסיכון שנוטל על עצמו התובע המייצג שיחוייב בהוצאות הליך, מורכבות וניהול ההליך, המגמה לעודד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות ומוצדקות, האפקט ההרתעתי-חינוכי, החשיבות הציבורית, והתועלת המופקת לכלל חברי הקבוצה התובעת.
בשל כך המבקש ביקש לפסוק לו גמול בסך 20,000 ש"ח ושכר-טרחה לבא-כוחו בסך 54,061 ש"ח בתוספת מע"מ {בגין הסכום שנחסך בפועל בשנים 2012-2010}. כן ביקש המבקש לפסוק סך של 7,000 ש"ח עבור הוצאות שהוציא המבקש לצורך הכנת חוות-דעת חשבונאית ולצורך ניהול התביעה.
המבקש צירף לכתב טיעונו חוות-דעת רואה חשבון אשר שיכללה את הסכומים שנחסכו מחברי הקבוצה התובעת, בין השנים 2012-2010, בעקבות בקשת האישור והודעת החדילה של המשיבה, אשר עלו לכדי סך של 216,246 ש"ח.
המשיבה טענה כי אין בפני בית-המשפט סוגיה עובדתית ומשפטית מורכבת המצריכה מומחיות, השקעת זמן, טרחה או הוצאות יוצאות דופן.
בעקבות הודעת החדילה של המשיבה התשומה היתה אפסית. אשר לאופן ניהול ההליך, טענה המשיבה כי בא-כוח המבקש הזדרז להגיש את בקשת האישור מבלי שטרח לפנות תחילה במכתב התראה למשיבה.
אילו היה עושה כן היתה הטענה נבדקת והבקשה לבטח היתה מתייתרת. בירור פשוט עם חברת "אוטומציה" העורכת עבור המשיבה את חישוב תשלומי הארנונה והריבית עליהם, באמצעות מערכת אוטומטית ממוחשבת, היה מביא להפסקת הגביה ביתר ומייתר את בקשת האישור.
כמו-כן, בקשות מיני אלה הוגשו כנגד רשויות מקומיות רבות והמבקש בחר להזדרז ולהגיש בקשתו תחת הפניית המשיבה לאותם תובענות דומות. בכך פעל בחוסר תום-לב.
עוד טענה המשיבה, כי סכום התביעה כפי שחושב שגוי מיסודו. המבקש הגדיל את סכום התובענה בחוסר תום-לב ותוך שימוש לרעה בהליכי המשפט, בכדי לבסס דרישתו לגמול ושכר-טרחה גבוהים.
מאחר והודעת החדילה של המשיבה אושרה והיא לא תחוייב בהשבת כספים כלשהם לציבור, הרי שבקשת האישור לא הביאה תועלת לציבור או לחברי הקבוצה התובעת, החיסכון כספי תיאורטי בלבד.
המשיבה הוסיפה גם כי המבקש חרג מהחלטת בית-המשפט והגיש טיעוניו על פני 9 עמודים במקום שני עמודים בלבד מבלי שקיבל רשות לחריגה ממספר העמודים המותר. המשיבה הצביעה על פסיקה באותו עניין לגבי שיעור הגמול ושכר-טרחה שנפסקו לתובע מייצג ולבא-כוחו.
בית-המשפט דחה בקשה לפסיקת גמול לתובע מייצג ושכר-טרחה לבא-כוחו, בנסיבות בהן הרשות חדלה מהגביה בשלב מוקדם, התובענה הייצוגית הוגשה בחוסר תום-לב ובהיעדר פניה לרשות והשקעה ומידת הסיכון לתובע ובא-כוחו היו מועטות.
בית-המשפט סבר כי בעניין הנדון עלה בידי המשיבה להוכיח כי אילו היה המבקש מקדים ופונה אליה וטוען ביחס לגביית היתר, היתה נחסכת הגשת התובענה.
המשיבה היתה עורכת בירור אל מול חברת אוטומציה העורכת את חישובי הריבית על הארנונה עבורה, והיתה מגיעה לאותה מסקנה אליה הגיעה ואשר בשלה חדלה מגביה, בהתאם להודעת החדילה שהגישה.
אשר-על-כן, בית-המשפט הגיע לכלל למסקנה כי המבקש הזדרז להגיש תביעתו ובכך פעל בחוסר תום-לב ובניגוד לחובת תום-הלב המוטלת עליו כתובע המבקש לייצג ציבור נפגעים, שלא רק למטרותיו הפרטיות.
בסופו-של-יום, נוכח השיקולים כולם ותוך עריכת איזון מתאים וראוי של כל הנסיבות שקדמו להגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ובין תוצאותיה, לרבות ובפרט הסיכון המועט, אם בכלל, שנטל על עצמו התובע המייצג, השלב המוקדם בו הוגשה הודעת החדילה ובטרם החל דיון בהליך גופו והחיסכון של זמן שיפוטי יקר לבית-המשפט ולצד שכנגד, הגיע בית-המשפט לכלל מסקנה, כי אלה כולם מצדיקים שלא לפסוק גמול ושכר-טרחה למבקש ולבא-כוחו.